דו"ח של עמק שווה: ארכאולוגיה וגניבת דעת בהר עיבל שבשטחים הכבושים
האתר בהר עיבל נמצא מאז חתימת הסכמי אוסלו בשטח שתחת אחריותו החוקית של אגף העתיקות של הרשות הפלסטינית
לפני כשנה רעשה הארץ סביב תגלית ארכאולוגית אשר הוגדרה כ"מכת מוות לכל מכחישי המקרא" – לוחית עופרת זעירה אשר נמצאה ב"מזבח הר עיבל". סיפור הגילוי היה אפוף דרמה והתגלות כמו-דתית. הייתה זו פעולה חסויה של חוקרים יהודים ונוצרים בשטח בי שבשליטה כדי להתגבר על "תעלומה" בת 3200 שנה. היום (שני) עמותת עמק שווה מפרסמת דו"ח בכותרת "ארכאולוגיה וגניבת דעת בהר עיבל" העוסק בנושא.
אתר הר עיבל הוא מתחם מגודר קדום אשר נוסד מעט לפני שנת 1200 לפני הספירה בפאתו הצפונית של הר עיבל וננטש כעבור זמן לא רב. האתר, אשר נחפר על ידי ד"ר אדם זרטל בשנים 1982–1989 בסיועה של המועצה האזורית שומרון, זכה לפרסום עקב זיהויו בידי זרטל כמזבח מימי ראשית התנחלות שבטי ישראל. זיהוי זה נדחה על ידי מרבית עמיתיו הארכאולוגים, ואף ייחוסו של האתר למתיישבים ישראלים הועמד בסימן שאלה. עקב כך, בשל קשיי הגישה אליו וסמיכותו לאדמות הכפר הפלסטיני עצירה-א-שמאלייה, נשכח האתר מלב המבקרים ומעטים ביקרו בו עד לאחרונה.
לפי הדו"ח "כמו במקרים אחרים בהיסטוריה של 'תגליות' שהתגלו כמפוקפקות, גם הפעם עלה מן הסיפור ריח חריף של מניפולציה וגניבת-דעת: פרטיו היו רצופים פערים, סתירות, וחוסר שקיפות, טענותיו נבנו כמגדל קלפים, ובעיקר – היתה בו סמיכות מחשידה למסע פוליטי-ארכאולוגי של גופים אידיאולוגיים-משיחיים. ככל שהספקות גברו, כך גברה תוקפנותם של המצדדים באמיתות הממצא, אשר טענו כי מדובר בפוליטיקה אקדמית".
יצוין שבדומה למאות אתרים ארכאולוגיים אחרים בשטחי הגדה המערבית, האתר של הר עיבל נמצא מאז חתימת הסכמי אוסלו בשטח שתחת אחריותו החוקית של אגף העתיקות של הרשות הפלסטינית, הרואה בו חלק ממורשת המקום. בשנים האחרונות גבר השימוש של גופים ומוסדות של מתנחלים באתרי מורשת כמכשיר להשתלטות על שטחים, באצטלה של הגנה על המורשת. לצד הדגשת הזיקה היהודית לאתרים באמצעות שינוי שמותיהם, חפירתם, ופיתוח התיירות בהם, משמשת הארכאולוגיה גם ככלי לשליטה בשטחים פתוחים ולהרחקתם של התושבים הפלסטינים המקומיים מנופיהם, משדותיהם, ממעיינותיהם ולעיתים אף מבתיהם.
התארגנות "שומרים על הנצח" – למעשה זרוע של "תנועת רגבים", שמטרתה שימור שליטה יהודית באדמת הארץ – נטלה חסות על אתרי עתיקות "לאומיים" ברחבי הגדה שתחת כיבוש, תוך הצגתם כאתרים בסיכון. במסגרת זו התעורר העניין גם בהר עיבל, אשר זכה לפתע למעמד ציבורי של "אתר מורשת לאומית [יהודית]" לאחר שקטע מגדר האבן העתיקה התוחמת אותו נפגע לכאורה ע"י קבלן פלסטיני.
"הדו"ח החדש שאנחנו מפרסמים היום מתחקה אחר המסלול שעשה הקמע לכאורה, מאז הצגתו ועד המאמר המדעי שפורסם לאחרונה, והוא מאיר אור על שורה של כשלים מדעיים, אתיים וייתכן שאף חוקיים סביב הוצאת הממצא מהאתר במהלך חפירה פירטית בשטח פלסטיני שבוצעה בדצמבר 2019, דרך הוצאתו מהגדה המערבית ומהארץ בניגוד לכללים הנדרשים לפי אמנות בינלאומיות", נמסר מעמק שווה.
אנו עושים מאמצים להביא ידיעות בדוקות ומדויקות, ולא להפר זכויות יוצרים. אם נתקלת בטעות או בהפרת זכויות יוצרים, אנא פנה/י אלינו בהקדם במייל info@zoha.org.il
