++יש להמנע מלהגיע למסלול בסמוך לגשמים חזקים מחשש להחלקה ופציעה לאורך המסלול++ הקוראים הקבועים שלי כבר יודעים שגדלתי על הכרמל וכילד טיילתי כמעט בכל שביל או מסלול שאפשר למצוא על ההר הירוק תמיד. איך שהוא, לא ברור לי בכלל למה התפספס המסלול של נחל יגור ומעולם לא יצא לי לטייל בו עד לאחרונה.
האמת שזה באמת מוזר כי היו לי לא מעט הזדמנויות לטייל בו – עם המשפחה כילד, או כנער בחוגי סיור או אפילו לבד באותם מימי החופש שאני לוקח לעצמי לטייל לבד בטבע. אבל זו העובדה, לא טיילתי בנחל יגור וכבר תקופה ארוכה תכננתי להשלים את הפער הזה ולסמן וי גם על המסלול שיש אומרים שהוא היפה בכרמל. אפשר להתווכח על האמירה הזו ואולי נמצא יפים ממנו אבל אין ספק שהמסלול בנחל יגור מאתגר אך מתגמל באותה מידה.
את המסלול בנחל יגור אפשר לעשות כמסלול קווי (איך בדיוק? אסביר בסוף הפוסט) או כמסלול מעגלי כמו שאסביר בפוסט הזה.
אבל רגע, לפני שאתם עולים על נעלי פלדיום וממלאים מיימיות, חשוב לי להדגיש שהמסלול לא מתאים לכל אחד, והוא מיועד למיטיבי לכת. בנוסף מומלץ מאוד לא להגיע למסלול מיד אחרי ימים גשומים מחשש להחלקה באחד מבין המפלונים הרבים שבערוץ הנחל.
אם צלחתם את ההפחדות והאזהרות שלי והגעתם לכאן, דעו שזה באמת מסלול נהדר. הוא מאתגר במידה הנכונה, משחק עם שרירי הידיים והרגליים אבל לא מתיש ומביא לאפיסת כוחות. רוב המסלול מוצל מה שהופך את המסלול בנחל יגור למתאים לעונות הסתיו וסוף האביב. אחרי הטיפוס בערוץ הירוק דמוי הג'ונגל, הירידה היא אל מול נופים דרמטיים של הכרמל המזרחי מול מצוקים אדירים ומעל ערוץ הנחל בו טיפסנו במעלה.
ההליכה במסלול לא מאוד מסובכת אבל כוללת הליכה בכמה צבעים של סימון שבילים אז רצוי שתצטיידו במפה/אפליקציית ניווט או עותק נגיש של ההוראות שלי (גם למקרה של חוסר בקליטה סלולארית). לנוחיותכם הנה לינק למסלול המתואר בפוסט על גבי מפה - אורך המסלול המעגלי המוצע בפוסט הוא כשבעה קילומטרים (פלוס מינוס).
נקודת ההתחלה והסיום של המסלול בקיבוץ יגור, סמוך למרכז הרכיבה ממש בכניסה לקיבוץ מצד ימין. קצת אחרי מרכז הרכיבה בקצה העליה הקצרה חניון לילה מסודר של שביל ישראל שם נחנה ושם יחכה לנו הרכב בסיום הטיול. מהנקודה הזו מספר סימוני שבילים, ואנחנו נבחר בסימון האדום המשולב עם שביל ישראל. השביל מתחיל ומטפס על שלוחה חשופה לשמש ללא צל. נמשיך כל הזמן עם הסימון האדום, ולא נפנה ימינה עם שביל ישראל. אחרי העליה הקצרה בשיא הגובה, יתגלה בפנינו ערוץ נחל יגור ובקצה הערוץ פאתי הכפר הדרוזי עספיא. אני מניח שבטח תתנשפו בסיום העליה הקצרה, אך אל דאגה... החלק הקשה עוד לפניכם. נגלוש עם השביל האדום מהשלוחה אל הערוץ בו נפנה ימינה עם אותו סימון אדום ומהר מאוד נמצא את עצמינו בתוך נחל יגור.
מכאן, מחכה לנו עליה של כשני קילומטרים בתוך החורש הירוק והיפה של ההר הירוק והיפה כל השנה. כמו שכבר כתבתי ככל שנתקדם במעלה כך נזכה ליותר ויותר מפלונים עליהם נצטרך להתגבר באמצעות דרגיות המקובעות לסלע או בטיפוס זהיר על קצוות הסלעים. העליה לא מאוד תלולה אבל העובדה שמדי כמה עשרות מטרים יש צורך בטיפוס על המפלונים עשויה לעייף חלק מהמטיילים. קחו את העניין הזה בחשבון, בחלק הזה של המסלול קשה ללכת מהר ובקצב (כמו שאני אוהב) אבל כשאני חושב על זה אין צורך. שבו בכיף ותהנו מהשקט ומהירוק שעוטף אתכם מכל הכיוונים. הערוץ מלא בעצי אלון ודפנה מרשימים וגדולים. על הסלעים טחב ירוק ושיחי קיסוסית בעלי עלים דמויי לב. בתקופת הסתיו מלא השביל בשלכת ישראלית צנועה מעצי האלון אשר צומחים בסביבתו.
בשלב מסויים נבחין במספר רכבים זרוקים בתחתית הואדי, כנראה תוצאה של הונאת ביטוח או אירוע פלילי שהשתבש. עבורינו הרכבים הם הסימן שאוטוטו נגמרת העליה ומתחילים לחזור למטה. כשנבחין בפיצול ירוק שמאלה לא נהסס ונפנה בו.
הערה חשובה: השביל הירוק שבו פונים הוא שביל צר שמיועד להולכי רגל. אם הגעתם לשביל עפר רחב שגם הוא מסומן ירוק, סימן שהגעתם לדרך נוף כרמל ופספסתם בקצת את הפניה הנכונה. אבל אל תלחצו, פשוט תחזרו במורד הערוץ פחות ממאה מטר למטה ותמצאו את השביל הירוק הנכון.
השביל הירוק שנקרא "שביל היערנים" מטפס תחילה על השלוחה אבל מהר מאוד תופס מגמה מתונה במורד. הירידה, כמעט כולה מוצלת וההליכה בה לא קשה מדי אבל אורכת כארבעה קילומטרים. השביל המסומן ירוק מתפתל בחלק מהחלקים שלו בחדות ורצוי לשים לב טוב טוב לסימונים כדי לא לפספס את אחד הפיתולים ולטעות בדרך. הבונוס הגדול הוא הנוף שמדי פעם נגלה מבעד לעצים. זה נוף מצוקי ומרשים, לא מוכר יחסית למי שרגיל לטייל במורדות המערביים של הכרמל בואכה שוויצריה הקטנה, ואני מתעלם בכוונה מנוף בתי הזיקוק במפרץ (אגב למסלול מעגלי ארוך ונהדר בשוויצריה הקטנה אתם מוזמנים לקרוא כאן). אט אט, כמו מטוס
שמתקרב לקרקע נתקרב גם אנחנו חזרה לקיבוץ יגור. בפיצול עם השביל השחור נפנה שמאלה ואז שוב שמאלה עם הכחול ונחזור לנקודת המוצא שלנו בכניסה לערוץ הנחל. הפעם נפנה ימינה אל השלוחה החשופה לשמש עם הסימון האדום וחזרה לחניה. (את החלק הזה אפשר גם לקצר דרך שבילי הקיבוץ, אך עשו זאת בבקשה בשקט וכבדו את תושבי הקיבוץ ואת פרטיותם).
האופציה הקווית - הבטחתי ולכן אקיים
האופציה הקווית מקצרת משמעותית את המסלול והופכת אותו למסלול של כארבעה קילומטרים במגמת ירידה (או עליה תלוי בכיוון שבחרתם). קחו בחשבון הקפצת רכב ארוכה יחסית לפני שמתחילים ללכת. רכב אחד יחכה לנו בקיבוץ יגור לפי התיאור בפוסט והרכב השני ב"עין אל בלד" בעספיא. כל המסלול באופציה הזו הוא על בסיס השביל האדום שיורד בתוואי הערוץ.
ועוד טיפ לפני שנפרד... לדעתי הכיוון הנכון לעשות את הקטע האתגרי הוא דווקא בעליה. אני חושב שלרדת את המפלונים בנחל קשה יותר מאשר לעלות אותם בטח אם מגיעים למסלול אחרי החורף והעסק עוד חלק.
אם הגעתם עד לכאן, אתם כנראה מתאימים לתוכן שלי ומוזמנים להרשם לניוזלטר בראש העמוד כדי לקבל התראה למייל על כל פוסט חדש שאעלה לבלוג. אשמח מאוד שתעקבו אחרי גם באינסטגרם, שמח ומעניין גם שם.