מהנעשה בחג
בראשון לפני הצהריים שוחררה אנה גורליק מכלאה לחופשת חג.
פרויקט מעניין של ynet: סיפור אחד מכל יום בשנה.
בתקווה ששרדתם את הפקקים ואת האלכוהול ואת סיר הלחץ המשפחתי (למרת שאצלכם אין דבר כזה והכל מושלם והיה מקסים וטעים נורא).
ובינתיים במעריב
אבי גרצמן ראיין את השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן. בסוף הראיון, אאוט אוף דה בלו הוא אומר לו "וקשה שלא להתייחס לסגירת מעריב. בעוד כמה ימים עלולים למצוא עצמם 2,000 עובדים ללא פרנסה", והשר משתתף בצערו וזה. מה עשו ב-nrg? לקחו את ראיון החג הסתמי והיחצני הזה, המסתיים בשאלה תלושה, והעלו אותו לכותרת הראשית בעמוד הבית. עולב.
גיליון חג/ מעריב
עורך: רונן טל
בסנני לעצמי על מה אני מוותרת בקריאת המוספים, יורדים מראש: בעלי תפקידים בצבא שדו"צדצו, שפים מכל הסוגים שזכו בתוכנית טלוויזיה או במסעדה מפוארת, או שפשטו את הרגל, בקיצור, כל מי שעוסקים באוכל (פעמים רבות יזכו אלו בכותרת "השף העירום"). לאחר מכן אני מסירה מסדר היום שחקנים ושחקניות תמימי דרך שיש להם תפקיד נפלא ומהמם, מחד, או שסובלים ממצוקה כלשהי מאידך. עד כאן חוסלו: שפים, מסעדנים, שחקנים וקצינים בכירים או לוחמים מופלאים. המבחר שנותר לא רב, אני מודה, אבל החיים קצרים, מה לעשות.
ובכן ניגשתי לכתבה של שגיא בן נון על אהוד מנור ושיריו הגנוזים. כן, מעורר נוסטלגיה וחביב הסיפור, אבל אני לא יכולה להגיד שנוח לקרוא מהדורה דיגיטלית של העיתון (ע"ע מח' מנויים).
ראש השנה/ ישראל היום
עורך: ברוך רון
החיים של ברפאלי מדהימים ומקסימים. כיף לה, לא חסר לה כלום. היא התפוח בדבש, הדבש בתפוח, הכל, כל מה שתרצו. בני תמותה יכולים רק לקנא על שהכל נפל בחלקה. נו, אז מקנאים. בכל פעם שהיא מתראיינת עולה השאלה למה. בשביל מה. ליאונרדו די קפריו? היא לא מדברת עליו. הרומנים שלה? לא מדברת עליהם. אמא ואבא מהממים, האחים מקסימים, החיים נפלאים. החיים דבש. אה, כבר אמרתי את זה? אז הנה עוד ראיון עם ברפאלי לכבוד החג. ושוב נכניס את הפלא הגנטי הזה למכונת הטחינה, ושוב ייצא אותו גפילטע, הקציצה המוכרת. לתדהמתי, מתברר לי בכל שנה מחדש שאני היחידה שלא אוהבת אותה.
מה היא מקדמת? את התחתונים שלה ושל דודי בלסר, למשל.
מוסף חג/ ישראל היום
עורך: גונן גינת
ראיון חג אחד בלבד העניק רה"מ: לישראל היום. התמונה המלווה אותו גרועה בעליל. רה"מ מחייך חיוך מאולץ ומשחק שחמט עם כלים אימתניים. נגד מי? לא ידוע. זהו המוטיב המסתורי בצילום הזה, שמטרתו להראות שרה"מ הוא ברנש רב מוח, שיודע להשתמש גם בכוח, ולאיראנים יגרום לברוח.
ככה זה. יאיר לפיד מתראיין לנחום ברנע בידיעות, בנימין נתניהו מתראיין לשלמה צזנה ולחזי שטרנליכט בישר"ה.
עכשיו, אם כבר מאוננים כולנו בצוותא אחד לשני, חשבו איזה שיחוק היה זה למעריב ולטייקון המתפורר אם היה ראיון אמיתי עם נוחי דנקנר, ראיון בו הוא עונה על הכל. אבל בחייאת זומזום, איפה אני חיה?
חלקים מתוך בית העלמין של פראג של אומברטו אקו היוצא עכשיו בעברית.
מח' מנויים
כשהתקשרתי אתמול בבוקר למח' המנויים של מעריב כדי להודיע שהעיתון לא הגיע ענתה לי המוקדנית שהיא מתנצלת, ומאחר שהחלוקה הסתיימה (השעה הייתה שבע וחצי) העיתון יגיע עם שליח מיוחד עד 12:00. ברור שהוא לא הגיע מעולם. זאת לא הפעם הראשונה. מספר הפעמים שמעריב לא עמד בהתחייבותו, כולל שישי של שביתת המפיצים (איש לא ענה לי לטל' במשך שעות, לא קיבלתי אף חלק של העיתון וגם לא התנצלות בסמס), לא קטן, אבל נו, זאת תרומתי למאמץ המלחמתי.
לפני פיזור
בחגים, כרגיל, אין לעם ישראל סבלנות לבלוג. הוא עסוק בנסיעות, קניות, בישולים ואכילות ומשפחתיות צפופה. כך שזה די מדכדך: מצד אחד גליונות חג לרוב, מצד שני לקוחות המשתעשעים בעניינים אחרים. לא רק זה, החג הנוכחי הגיח עוד בטרם הספקנו אני ושאר העם לעכל את גליונות סופשבוע הענקיים, כך שהמצב הנוכחי הוא, אמממ, חסימת מעיים משישי ועד אמש.
לכן בחג הזה הכל יוגש מעט ובמנות קטנות.
ולווט אנדרגראונד 
הטבלה המלאה של העיתון הכי ציוני
http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=392315
אהבתיאהבתי
"הטבלה המלאה" מלאה במה?
חרדים משמשים כציונומטרים וקוראים
,הארץ". כולם שם מומחים לציונות.
נו באמת.
אהבתיאהבתי
טוקבק תמים ל"אללה איסלם" של יחזקאלי מספר את כל הסיפור:
http://docu.nana10.co.il/Article/?ArticleID=923737
אתה צודק ראאד, יש בכל תרבות ומדינה יוצאים מהכלל, סוטים ונבלות אחרות.
רק שבתרבות האיסלם הרווחת כמו שאתה מעיד בעצמך זה הקונצזוס, "נשים לא מכובדות" צריכות לשלם את המחיר המלא.
תעדנה על כך "קרולין סינז" בקהיר ועד ילדות בנות 12 שמוצאות להורג באירן על "חוסר כבוד".
אהבתיאהבתי
לך תדע מי עומד מאחרי תוק בק
אבל חושבני שזו גברת סלימה ששם
משפחתה ראאד, אולי.
אהבתיאהבתי
Islam wishes to destroy all states and governments anywhere on the face of the earth which are opposed to the ideology and programme of Islam, regardless of the country or the nation which rules it
אבו אל אלא מואעדדי, ההרצל של מדינת האסלאם שבפתח. ב PDF
אהבתיאהבתי
לא הובנתי. לא עסקתי באיסלם.
פשוט לפי החתימה על התוק בק
זו גברת לא גבר. כמובן שעל
תוק בק יכול כ"א לחתום
אהבתיאהבתי
גם בלי קשר לאובססיביות של הכותב כספית לנתניהו-
אין זה סוד כמוס מדי(גם ע"פ מה שסיפר לי ממכר שעבד במחלקת המנויים של העיתון) שרובם המוחלט של מנויי מעריב ע"פ סקר פנימי הם אנשים עם העדפה ברורה לעמדות ציוניות מובהקות בימין מרכז.
אין אפס, הציבור לא רוצה גולדן ולא גולדן שאוורס על ראשיהם, למיניהם כעורכים שקובעים בפועל את אופי העיתון שהפך למוצר המנסה לחקות גם באג'נדה את ידיעות.
מאידך, ציבור הקוראים כן יהיה טולרנטי למציאות ראי.
כלומר ש 3 עלי תאנה פחות או יותר משמאל(כפי שקורה כרגע בהיפוך)יקבלו מקום לכתוב את האיפכא מסתברא שלהם בתוך מערכת ציונית.
אהבתיאהבתי
יואב יצחק שולח מתנת חג לוולווט:
דנקנר החדיר למעריב גם את תרבות השקר, שקוממה רבים וטובים
אהבתיאהבתי
מתוך הלינק ״זכי רכיב נגרר להרפתקה מיותרת, לא במעט בדחיפתה של צמודתו ג'ודי שלום-ניר-מוזס״. למה הכוונה? מה הקשר של ג׳ודי למעריב?
אהבתיאהבתי
בתקופה שרכיב היה הבעלים משכה אשת השר בחוטים. בין שאר מפעלותיה ניתן למנות את שיווק העיתון החדשני שנמסר לחברת הפירסום של בנה שדימה את המוצר הרכיבי לגורילה אימתנית.
אהבתיאהבתי
למה היא צמודתו? האם ג׳ודי ניתקה את קשריה עם ידיעות ששייך לאחיה? מה הקשר של אחותה למעריב? מבלבל המשפחתולוגיה בסיפור הזה.
אהבתיאהבתי
חייל, מה עם איזו התייחסות?
אהבתיאהבתי
"גורמים בצה"ל" מצאו את שרון אשם גם בחוצפה והעזה שלו במלחמת יום הכיפורים כשהוא יחד עם שלושה ארבעה קצינים הפכו את הקערה עלפיה ודחקו את הארמיה השלישית 101 ק"מ מקהיר מוקפת ונתונה לחסדי ישראל.
אהבתיאהבתי
אחרי ששרון ורפול הלכו, לא נותר מי שיאתרג אותם לשימחתם ליבם של אנשי האמרנו-לכם שלהם היתה אג׳נדה משלהם כאשר התנגדו למלחמה ״הארורה״.
יאללה עכשיו לפיל שעומד במרכז החדר, בתפריט: ימי ההמתנה, האינתיפאדה הראשונה ורצועת הביטחון בלבנון. מתי התיקים האלה יפתחו?
אהבתיאהבתי
על פי בקשתך קראתי את הפיליטון של אורן שהוא הגרוע בכתבים הישראלים לענייני ביטחון (הישג נכבד בהתחשב במתחריו).
לעצם העניין, אין בשום פנים ואופן להתייחס לפירסומים של ענף היסטוריה בצה"ל כאל מחקר. היחס הראוי הוא כאל אנציקלופדיה סובייטית שמשנה את תיאור העבר בכפיפות לצרכים עכשוויים. המקורות הכתובים בצה"ל, כגון יומני מבצעים, תרשומות שיחות וכו' אינם אמינים ואלה שלא שונו או זויפו נוטים להיעלם. תיחקורי קרבות בצה"ל הם פארסה עצובה שבה קצינים בכירים מספרים עלילות גבורה ללא שום בדיקה ו/או אימות.
גם נושא המחקר הוא מגוחך, הוא מניח שיש איזו שהיא מתודולוגיה שעל פיה ראוי שממשלה תקבע מטרות לצבא ומנסה לבדוק את המלחמה על סמך הנחה זו. בלבנון נעשו טעויות רבות אבל היו גם הישגים רבים, שרון כשר ביטחון תרם בשני הצדדים של המשוואה אבל כדי לגרוס כך אין צורך במחקרים של ענף היסטוריה.
אהבתיאהבתי
אתה החלטי מדי. בבסיס אין הבדל בין מקורות
העוסקים בביטחון לבין מקורות הסטוריים ראשוניים
אחרים. כולם מטופלים ע"י בני אדם וניתן לעוות
אותם. בכל זאת יש מדע היסטוריה שגם אתה נעזר
בו. הכחשה מוחלטת של כל המקורות הראשוניים
בארכיון צה"ל לעומת העובדה שמאות חוקרים
עסקו ועוסקים בהיסטוריה צבאית בארצות רבות
אומרת שהיהודים הישראליים (ראה מונש באוסטרליה
ואוריה לוי בארה"ב) הנם פחות אמינים ויותר שקרנים
מכל עם ואומה שעסקו בהיסטוריה צבאית, זה מוגזם.
אהבתיאהבתי
אני לא מכחיש את כל המקורות אלא מצביע על הפגמים שלהם. חוקר רציני יודע להצליב מספר מקורות כדי לאמת את ממצאיו. בענף היסטוריה עברו מספר היסטוריונים שידעו את המלאכה וכולם ללא יוצא מהכלל נחסמו ונדחקו החוצה. רק לאחרונה התפרסם סיפורו של ההיסטוריון עמירם אזוב שחקר את צליחת התעלה ונחסם על ידי הפוליטרוקים. כמוהו היו רבים אחרים. לזה אני מוסיף את מה שידוע לי מניסיון אישי על השקרים שסופרו לגבי אירועים שבהם נטלתי חלק או שנמסרו לי על ידי אנשים מהימנים המוכרים לי. ענף היסטוריה נועד להסתיר ולעוות את ההיסטוריה.
אהבתיאהבתי
אז אנחנו מסכימים שהאיכות של
המקורות הראשוניים בארכיון צה"ל
(יומנים, תשדורות, מפות, צילומים)
לא שונה במהותה מזו של ארכיונים
צבאיים אחרים. המפקדים משפצים
ומשפרים, מאז ימי הפרעונים ומלכי
אשור,עד יוסף בן מתיתיהו, נפוליון,
לורנס, מונטגומרי ושרון. מולם
ההיסטוריונים כותבים היסטוריה, תחת
לחצים שונים ומשונים. כידוע הדבר הכי
משתנה הוא העבר. ההווה זו שניה
העתיד לא ידוע . והפלא ופלא על
העבר הלא חי והכביכול קבוע נכתבו
מיליוני מילים ומאות אלפי ספרים ואין
לזה סוף. גמר חתימה טובה.
אהבתיאהבתי
אין לי מספיק ידע כדי להשוות איכות של ארכיונים צבאיים אבל יש נתון אחד שבו צה"ל שונה מצבאות אחרים. ברמה המיקרו/טכנו טקטית צה"ל הוא צבא מצויין, מקצועני ומדווח אמת לעילא. ברמת הפיקוד הבכיר אנו מקבלים היפוך מוחלט. הפער הזה רק הולך וגדל עם השנים. קצינים בכירים בצה"ל נדמים כמי שעברו כריתת אונה. המערכת הפוליטית הישראלית התמודדה בהצלחה עם ליקויים רבים אבל הליקוי הבולט לעין הזה לא זכה מעולם להתייחסות. אחת הסיבות היא שהאקדמיה הישראלית אינה עוסקת כמעט בתחום והמעט שכן מתפרסם עניינו הטפה פוליטית.
אהבתיאהבתי
שונא
לכתוב כמו
סיני.
אקצר.
מנסיון
אישי
ארכיונים
בישראל
ובחו"ל
דומים.
השקרים
המתגלים
דומים.
פעם
נפגש
ואפרט
כמה
אתה
צודק
בעניין
ראשי
צ"הל.
חסדאי
וואלד
ניסו
לתקן
את
מילשטיין
קראתי
לא יצרתי
דעה.
נושא
מחלת
הטימטום
שהעלת
הנו
קריטי
וכאן
אסיים
לכתוב
כמו סיני
אהבתיאהבתי
פסטיבל רבין מתחיל מוקדם השנה.
חגי עמיר תוקף את רבין – בדף של העצרת לזכרו
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/403/839.html?hp=1&cat=402&loc=50
עמיר הגיב היום (א') בדף הרשמי של האירוע, תחת הכותרת "זוכרים את הרצח, נאבקים על הדמוקרטיה".
רגע, האם ההסכם שגזר את העם לא עבר על המיצובישי של גולדפרב? על איזה דימוקרטיה יפי הבלורית והתואר מטיפים לנו? לא לשכח על אף התעמולה האינטנסיבית.
אהבתיאהבתי
בסמיכות מפתיעה לפתיחת פסטיבל רבין, נפתח השנה מוקדם מהצפוי פסטיבל ה"ברור שאני נגד הרצח, ובכלל נגד כל סוג של אלימות, אבל… היה שם מיצובישי וגולדפרב/רבין רצח אלפים באוסלו/רבין היה שיכור בששת הימים/יגאל עמיר הציל אלפים במעשהו/זה בכלל היה סרק-סרק/ולא לשכוח את שמפניה".
והשנה יש גם את האסיר המשוחרר כתגבורת.
אהבתיאהבתי
כמה זחיחות. במציאות אם היו מקפידים על דמוקרטיה (שכנוע קשה ורציני של דעת הקהל ולא מחטף פוילשטיקי), לא היה רצח. באחריות.
נ.ב. לבדוק אם לא מדובר בתאונת עבודה.
אהבתיאהבתי
אין ספק שזהו אחד ה"באחריות" הכי משכנעים שפגשתי.
אהבתיאהבתי
זה היופי בדמוקרטיה.
אהבתיאהבתי
בר רפאלי עושה את מה שנדרש במקצוע שלה. מותג יצרים שבנו עורכים ועורכות בשר ודם. כולנו מכירים יפות ממנה אבל אותה בחרה התקשורת ומערכת PR. ארזו אותה בעטיפה מגיל צעיר, פמפמו אותה ועכשיו מספקים במנות מדודות מהבלונד והשפע הפרונטלי. מוצר תעשייתי דוחה.
נדמה לי שמבין הישראליות המפורסמות בעולם יש רוב מכריע לפוטוגניות שמצטלמות בבגדי ים או 'שחקניות'. שום מנכלי"ת, מדענית, הוגת דעות או אומנית לא מקבלת אהדה תקשורתית כמו נערות הזוהר שלנו. גם במשרד החוץ והתיירות נותנים יד ומשווקים את ישראל כארץ שכל כולה יהודיות טובות מראה. ארץ הכוסיות. המאבק ההסברתי שלנו להכרה בזכותנו להתקיים במרחב מתרכז בשיער מתנפנף מבט חלול מחשופים ומפשעות על רגע אתרים היסטוריים.
מי שאחראי ותומך בקמפיין שמנסה להפוך ציונות לזיונות צריך להראות דוגמא אישית. אדרבה, שיציב את ילדתו הבוגרת או אישתו פשוקת רגליים בביקיני על סולם מעל לדוכן ישראלי בתערוכה טכנולוגית או רפואית בינלאומית וימשוך לקוחות ומשקיעים כאוות נפשו.
אהבתיאהבתי
מסכים איתך לשם שינוי, ומזכיר את שר התיירות שלנו האוהב להצטלם עם חתיכות עתירות דדיים.
רפאלי, לפחות לדעתי האישית, לא באמת יפה ורחוקה מלהיות סקסית 👿
אהבתיאהבתי
שלח לי את הספורטס אילוסטרייטד שלך ובתמורה אסדר לך דייט עם ג'ודית באטלר.
אהבתיאהבתי
חז"ן, היקום פינק אותך ואתה ממשיך לחפש שיראו לך בתמונות. יש מדינות שצריך לרכוש גיליון ואין 'תרבות חופים' שמש על אמת או אינטרתת. הרי אם תקפוץ לחוף הסמוך תפגוש חתיכות הורסות בהרבה לעומת המפוטשות מהאילוסטרייטד.
צל, ברי בואי לבריכה.
אהבתיאהבתי
גולדה מאיר יוצאת מהכלל.
ומריה לפניה, אבל זה היה מזמן.
אהבתיאהבתי
כמה ישראלים יודעים מיהי עדה יונת ומה היא עושה?
בת שבע כרם?
הייתי ממשיכה אם לא הייתי בדרך לסבבי משפחה.
אם בארץ אנשים לא מתגאים במנכלים ומנכליות, מדענים ומדעניות, הוגי והוגות דעות וכו׳ ולא מכירים את מי שאינו עשיר-סלב (ע״ע טייקונים) אז למה שישתמשו בהם ליחצן את המדינה?
בלי קשר
שנה טובה 🙂
אהבתיאהבתי
הגב' ביפהארט חלקה עם הגב' יונת מעלית השבוע, ולאחר מכן התמוגגה בהרצאה שלה. כבוד למגזר!
אהבתיאהבתי
יהודים זוכי פרס נובל יש כחול אשר על שפת הים אבל יהודיות מוכרות חוטיני הן במחסור.
אהבתיאהבתי
לאור מה שלגברת יונת היה לומר לציבור הרחב על תמיכתה בשחרור כל עשרת אלפים הרוצחים והמחבלים שרצחו אלפי ישראלים, בלי שום קשר לעסקה מעוררת מחלוקת של שחרור חייל חטוף- נראה שכבר עדיף היה לשמוע את הדברים המופרעים האלה מזוכה פרס נובל אחר, יאסר עראפת.
התבטאות כזו באמת היה צפוי לשמוע מבר רפאלי , כשההיא הציעה לפטור את הבעיה במזרח התיכון ע"י פיזור היהודים ברחבי העולם.
סך הכל פני הבר כפני היונת.
אהבתיאהבתי
ההשוואה בין יונת לעראפת, אפילו חיבורם
באמירה אחת אינה מועילה לכלום. בייחוד
היא מזיקה למי שמבקש פתרון לבעיית
ישראלים, אקדמאים ואחרים הגורמים
במעשיהם במודע ובכוונה נזק לישראל.
איני מציין שמי וכך איני נוקב בשמם.
כאשר אני ושכמותי מנסים בנסיבות רשמיות
לציין שהפוגע בחופש הביטוי של ישראלי,
ע"י חרם אקדמי בחו"ל, פוגע בזכותו שלו
לחופש אקדמי בישראל. אומרים לי:
"אתה מאלו שמשווים בין יונת לעראפת".
מי שמתכוון באמת לפגוע ראוי שיבחר
מטרה ראויה וירה. ירי באוויר לכל הכיוונים
מזיק מהמון בחינות.
אהבתיאהבתי
זה מדהים שפרופ' (לא גברת!) עדה יונת הגיעה לתגליות מדעיות חשובות מאוד שאף אחד במדינה לא ממש יודע עליהן אפילו לאחר הנובל. אבל כשקיבלה 20 דקות סלביות בעקבות הזכיה וניצלה אותן כדי להעביר עוד כמה מסרים אישיים זה הסוף מבחינתך, זה הופך אותה ללא ראויה.
עצוב לי שמוחות כאלה יושבים איתי במדינה וכח ההצבעה שלהם זהה לשלי, זו כניראה הסיבה שהציבור מיטמטם.
אהבתיאהבתי
יון – לא יכולת לנסח זאת טוב יותר. דוגמא לבחורה יפה מבחוץ וחלולה מבפנים. כנראה שהצלחה וממון גרידא הם הערכים המועדפים היום על הציבור הישראלי, אחרת לא ברור מדוע אותו ציבור מאמץ אותה לחיקו למרות שירקה בפרצופו שוב ושוב: בנישואיה הפיקטיביים לצורך השתמטות, באמירה "טוב למות בעד ארצנו? טוב לחיות בניו-יורק!" וכו'. מדוע רודף צה"ל את יאנה גורליק המסכנה ואינו מגלה אותה נחישות במקרה של בר רפאלי? למ"צ הפתרונים.
אהבתיאהבתי
טוב היה עושה צה"ל אם היה מכריז כי הוא בודק מחדש את הפטורים
שניתנו לזבל-סלב'ס המקומיים, מרפאלי ועד אושרי כהן, תורג'מן, אביב גפן בלומה בלומין ושאר חבורת הזבל.
זה יכול לעשות אפקט הרבה יותר חזק.
מתוך היכרות אישית, (קב"ן בדרגה בכירה) ניתן וצריך לומר, יש מה לבדוק.
אחוז לא קטן מהפטורים בזמנו ניתנו כמדיניות כסת"ח מצד אחד ותפיסה שגויה של כל מיני דן חלוצים וקודמיהם שלא צריך חיילים.
אהבתיאהבתי
אני מבין שלאור המצב nrg עברו לתרגום גוגל. בעצם, תרגום גוגל עובד יותר טוב:
אהבתיאהבתי
לצערנו ניתן לגזור מכך כמה וכמה מסקנות עגומות על רמת העיתונות האינטרנטית: 1) בגזרת הבנת השפה האנגלית – כאן אין מה להוסיף. 2) בגזרת המקצועיות העיתונאית: נראה כי ידיעות שלמות מתורגמות מילה במילה מסוכנויות זרות, ללא מאמץ מינימלי להבינן או להתאים מונחים לשפה העברית ולאזור הגאוגרפי. 3) בגזרת השפה העברית, שאולי ראוי לתת לה מעמד של שפה בסכנת הכחדה. יש העדפה ברורה של מונחים בשפה האנגלית, וגם במקרים שקיימת מילה עברית היא נדחקת מפני הלועזית (עיינו עולם המושגים באופנה ובספורט).
ובעניין העברית: ניתכה על ראשנו מכה בדמות התוכנית "אלוף העברית" שבה ילדים מכלים את זמנם בתחרות איות סיזיפית בנוסח אמריקאי מאוס, במקום שישאלו על משמעות המילים. שלא לדבר על הקדימון ("פרומו" בלע"ז) עמוס השגיאות (למשל המילה 'חלום' מנוקדת בחטף-קמץ?!)
אהבתיאהבתי
מסתבר שאני לא היחיד שחושב בחג על השפה העברית:
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1823953
אהבתיאהבתי
הראיון האמיתי לחג שנתן נתניהו.
אהבתיאהבתי
שנה טובה ותודה לך שועלן. אחרי כל הביקורת
נעים לראות ישראלי, במקרה זה רה"מ, נתניהו,
שפשוט יודע מה הוא עושה ועושה זאת מצוין. הלוואי
ויתר המקצוענים בישראל,מנהגים, רצפים, מתקני
מכשירים עד שרים ומנכלים היו יודעים מה הם עושים
כפי שהוא יודע להעביר מסר לעם האמריקאי. אמנם
בחיים לא הצבעתי עבורו. אבל בעולם מלא שרלטנים
רשלנים נעים לראות מומחה מקצועי בעבודתו.
נ.ב. הערתו שאובמה נפגש עמו יותר מכל מנהיג אחר
היא תעמולה ברורה לצד אובמה.
אהבתיאהבתי
אכן, בפוליטיקה של היום יש מקום רק לשרלטנים, אז אם כבר, לפחות שיהיה שרלטן מקצועי כמו ביבי.
אני לא חושב שהוא עשה תעמולה לאובמה, הוא נמנע בכל הכח לענות לשאלות מכשילות וחוזרות, ואפילו נמנע מלסתור את אמירתו של רומני על האוטובוס.
שנה טובה.
אהבתיאהבתי
תודה. יש זמן, חג וכ"ו, אז אמשיך. להתראיין זה
מקצוע. נתניהו הציג הצגה מקצועית. אחת מבעיות
ישראל: אם ימני שונא ערבים (יש כאלו) ובברירה
לתקן מכונית בין מכונאי ערבי טוב ליהודי שרלטן
ילך ליהודי (יש כאלו) ואם באותה חברה שמאלן
שונא חובשי כיפות (יש כאלו) ובגלל נימוקים מקבילים
ילך לערבי שרלטן, במדינה יהיו יותר מדי מכוניות
דפוקות. אם "מתנגדי נתניהו" יסרבו לקבל את העובדה
שהוא טוב בדבר מה ויסרבו ללמוד ממנו או
משכמותו איך מתראיינים לקהל אמריקאי אזי כשהם
יעלו לשלטון וכשהם ייצגו את ישראל, ישראל תפגע.
משום כך לדעתי ראוי לציין לטוב את ביצועיו וללמוד
מנתניהו בעניין זה.
אהבתיאהבתי
הבעיה הבוערת והראשונה של היהודים ומדינת ישראל היא הזנחת הטיפול בתופעת הנאציפיקציה. אם בגלל חוסר הבנה או שיקולי פוליטקלי קורקט, זה לא משנה. יותר מסוכן מהאיום האירני. ביבי מתאים להיות שר החוץ, אבל בגלל שהוא מונחה טרור הסיבה לשטנה פחות מעניינת אותו.
אהבתיאהבתי
תודה על הלינק. הישראלים שם חיים על מילגת אומן גרמנית, למה לא להכיר טובה? בעיקרון זאת תופעה ידועה בהיסטוריה היהודית, גם ההתבוללות של יהודי גרמניה. חיים ויצמן אמר שהיעילות של גרמניה נטעה ביהודים שם רגש נחיתות עמוק. הכל חוזר. צברים גלותיים.
אהבתיאהבתי
תודה על הלינק
אהבתיאהבתי
ולווט חפצה בראיון דנקנר,
אני משערת שמדובר בראיון מלא חרטה עם נוחי דנקנר על הטעויות שנעשו.
ראיון כזה לא יהיה בקרוב,פשוט בגלל שהאיש מצוי , ככל הנראה, במצב כרוני של הכחשת המציאות. לדעתו של נוחי מצב הקבוצה מאתגר אך לא קשה … את זה הוא אומר לאחר שהמרקר כבר פרסם את רשימת הגורמים לקריסת קבוצת אידיבי.
בלוח השנה של נוחי השנה היא 2009 ודרומה – שנים בהן תוכניות אופטימיות שרקם במוחו נראו לו אפשרויות במציאות.
אהבתיאהבתי
א. ביבי והשח: באמת החלטה תמוהה של מהנדסי דעת הקהל בלשכת רה"מ. אם אתה רוצה לייצר דימוי, צריך להשתמש בכלי הנכון ולא באיזו ואריאציה לא ברורה שלו. כלי השח המסורתיים הם כבר דימוי צרוב במוחו של האדם המערבי. עם הפרש והטורה המוכרים, זה נכנס למוח בלי הסברים. הכלים שעל שולחנו של ביבי, לעומת זאת, נראים כמו ערימה של פאנקייקים (הלבנים) ומשהו אחר שלא אנקוב בשמו (החומים). ביבי שוב יצא ויזתא. ישראל איום שוב יצא פרשנדתא.
ב. גידי וייץ: לא מבין את המגיב שרוצה להיכנס לו לורידים. מה אכפת לי בתור קורא איך מתחלקת העוגה בתוך המערכות? הכי טבעי שיהיו סטארים (בין אם אמיתיים ובין אם מדומים) שיקבלו יותר ויעשו פחות. בפעם האחרונה שיסדו עיתון ברוח סוציאליסטית קראו לו 'פראבדה'. חוצמזה – קראתי את הכתבה /ראיון על דן כהן ותהרגו אותי – לא מבין על מה יצא קצפכם. מצאתיה מעניינת.
ג. ארוחות החג וכאלה: באמת דבורית, העם מיילל בצדק הפעם. ההערות האלו גורמות לנו (אלה שבורכו במשפחות חביבות) להרגיש לא טוב עם זה. אני נהנה לקרוא על שמחותייך. פחות על העוקץ.
ד. נו, ואיך אומרים – שנה טופה לכולם!!!! 🙂
אהבתיאהבתי
אני שומרת לעצמי את הזכותך להסתלבט על כל דבר ועל כל אחד. למה שתרגיש רע כשיש לך משפחה חביבה? לא הבנתי. רק לחנוך לוין מותר? לא.
אהבתיאהבתי
ביום שתגרמי לי להרגיש רע אתחיל להתנזר מכל הנאות החיים ואהפוך לפאקיר – ניסית פעם הליכה על גחלים?
אהבתיאהבתי
התגובה מיועדת לקפטן. לא לך.
אהבתיאהבתי
אני דווקא תומך בדבורית בעניין הזה, אני חושב שההסתלבטות לגיטימית לגמרי מנקודת מבטה, גם אם לא כולנו אוהבים זאת.
יש לי משפחה די חביבה ואני לא לוקח זאת אישית.
ואגב לא צריך להתלות בחנוך לוינים בינוניים כדי להצדיק זאת.
אהבתיאהבתי
לקחת את זה אישית? מה פתאום? אני תוהה על מידת המרירות והציניות, זה מעציב.
אני מניח שהפולנים באמת סובלים מעצמם וממשפחתם. אשריי שלא עשני פולני
אהבתיאהבתי
אתמול עשינו כבש סליחה, טלה בבור עישון. יצא משהו כמו 35 קילו בשר. יוסף הביא 4 חביות בירה הולנדית במבצע ופתחנו עם 40 צלחות על השולחן למנה ראשונה. החמות התחרו באיזה מגש חוסל מהר יותר ופינינו אחת שרגישה לבוטנים שניה לפני שאיבדה את ההכרה. מזל שהגיע המסוק. הטייס אמר שחצילים כאלה לא טעם מעולם. מסביב היו בערך 20 ילדים צעקנים שלכלכו כל דבר באורז דביק ורקדו לצלילי מוזיקת דרבוקות. סיימנו עם ריקוד הגברים על שולחנות עד שהיה צריך להביא סולם מהשכן כי הפיאה של הדוד נשארה על מאוורר התיקרה. בפעם הבאה תבואי, אנחנו שנינו מאותו הכפר.
אהבתיאהבתי
Not so much
1. I don't do families
2. I'm a veggie
3. Hate darbukas
4. Hate noisy kids
אהבתיאהבתי
משאיר אותך לשניה עם הדוד (בלי דרבוקה) ומיד חוזר עם מילון אינגליזי-מקומי כדי להבין.
אהבתיאהבתי
בנוגע לדימוי שלך- אתה מערער על כך שמשמרות המהפכה האייטולות, חמינאי ואחמניג'אד (וסעייניהם האקטיבים והפסיבים) הקוראים להשמדת עם כל יומיים ובונים אמצעים לשם כך, וכל עוזריהם הם פיס-אוף-שיט, שהיה רצוי מאוד להוריד באסלה?
אהבתיאהבתי
כפי שאתה מבין את ה"סב טקסט" בהצגת חילי השח מט ודאי שתבין
שהצגת הכתבה על עלילות כהן בפרו מעניינת כי מישהו נכנס למהלך
להחזיר את כהן לישראל. ראה את אותיות הענק בעטיפת החוברת
"רוצה הביתה", בראש השנה, החג המשפחתי וכל זה, "לא בכוונה"
מזכיר את שליט וילדים אבודים בכלל. למישהו יש כסף לשכור בעלי
מקצוע ליצור מוצג מעניין, כפי שכהן ידע לצאת מהארץ, כפי שלאולמרט
היו עורכי דין מצוינים, כפי עושים תספורת קרחת לפנסיונרים, כפי
שמנוהלת הצגת יאיר לפיד. תמיד למישהו יש את הכסף להציג מצגות מענינות. בגדי המלך החדשים היו ההצגה הכי מעניינת בעיר. זו
אינה תופעה שולית בישראל של היום.
אהבתיאהבתי
שמתי לב שצץ פה לאחרונה מישהו עם אג׳נדה אישית נגד וייץ. בתור קורא, אני ממש לא מסכים עם מה שכתבת, רואים את ההשקעה שלו בכל כתבה ואת העבודה. התחושה שלי היא שאתה משכתב ולא כתב, שסופר מלים אבל לא מבין שיש מלים שעולות ביותר עבודה ממלים אחרות. יכול להיות שכרגע בעיתונות אין כסף לכותבים מסוגו של וייץ, אבל זה לגנותה של העיתונות ולא לזכותה.
אהבתיאהבתי
במאמר הנ"ל האגנדה שלי, איני אחראי לאחרים,
היא עצם העיסוק בפושע כהן. האם כל התיקים
בבתי המשפט, פרקליטות ומשטרה נסגרו?
רובם? האם, נניח מאמר באורך 1/3 על בעיות פיניציה,
על העיר החדשה חריש ומחיר הדירה שם, על
מנהל מקרקעי ישראל, על פער התיווך של ירקות
ופירות שיוצר טייקונים חדשים, על חוק גני הילדים
ומימושו לא היו משמעותיים ומועילים יותר.
אהבתיאהבתי
אני לחלוטין לא מבין בפוליטיקה מזרח אסייאתית, אבל יש כעת הפגנות רבות בסין נגד יפן והריבונות שלה על קבוצות איים עם נפט, דייג ומינרלים, ובכלל יש שם תחושה של עימות אפשרי.
אין שום אזכור בארץ.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לעיתונות הישראלית לעסוק בכל.
התעצמות סין מטרידה את ארה"ב.
ראה הסיפור מהיום אתמול על הגברת
ההגנה של יפן מפני טילים "צפון קוריאנים".
גם לפיליפינים, בני חסות מסורתיים של
ארה"ב יש בעיות עם סין. גם החלשות ארה"ב
כאן, במזה"ת, משליכה לשם.
אהבתיאהבתי
נתניהו משחק נגד אובמה והוא מחייך משום שיריבו איבד לפני רגע את המלכה שלו. כה אמר אובמה השבוע "מצריים אינה בת ברית של ארצות הברית". האמירה הזו מבטאת מהפך מפתיע בעמדתו של אובמה ומנוגדת לתפיסתו המדינית הקודמת שבאה לידי ביטוי בתחילת כהונתו בנאום שנשא בקהיר. חסידיו השוטים של אובמה, הפרידמנים הכותבים בעיתונות האמריקאית הליברלית, התעלמו באופן גורף מההבנה המאוחרת של אובמה שהמציאות אינה מתיישבת עם האידיאולוגיה שלו והפרשנים הישראלים שמתמחים במיחזור לא שנו ממנהגם.
הדוגמא המובהקת לכוחה העצום של העיתונות הליברלית האמריקאית בקידום נרטיבים שקריים היא פרשת הטילים הסובייטיים בקובה. הפרשה מוצגת כמופת של חשיבה מדינית ונחישות שהביאו לאחד ההישגים הגדולים למדיניות האמריקאית ומעידים על גדולתו של נשיאם הנרצח, קנדי (מי אמר רבין?). האמת כמובן הפוכה. הפרשה התחילה בפלישה הכושלת של האמריקאים למפרץ החזירים, שמטרתה היתה להפיל את שילטון קסטרו שעלה שנתיים קודם לכך. הסובייטים התגייסו להגנת בן בריתם החדש והציבו טילים בקובה כאמצעי מיקוח ולא כדי לאיים על ארצות הברית. בתמורה לסילוק הטילים התחייבו האמריקאים לא לפעול יותר בקובה והוסיפו כבונוס את סילוק טיליהם שהיו מוצבים בטורקיה ובאיטליה. השועל הזקן חרושצ'וב קירקס את ילד הפלא האמריקאי (2:0) אבל, הפלא ופלא, העובדות לא הפריעו לצמיחת האגדה הקנדית.
אהבתיאהבתי
זה צ'רצ'יל שם בתמונה הקטנה, מצד ימין למעלה? אם כן אז הם באמת שברו שיא בשיווק תת הכרתי.
אהבתיאהבתי
אה, כן… דקה 00:40
אהבתיאהבתי
משעשע! הגברת רומזת לו בנימוס – תוך כדי שהוא מוריד את התמונה מהמדף ונותן לה אותה, שהיא שמעה שכל מי שבא לבקר אותו (את ביבי) מוצא תמונה של עצמו (בלשכה). להבנתי היא התכוונה לרמוז שביבי (החלקלק) הציב את התמונה לקראת הביקור שלה. על כך ביבי ממהר להשיב "No, this is a stable picture".
מה שמעניין שאותה תמונה של צ'רציל מופיעה באותו מקום בארון המדפים שמאחורי ביבי בתמונת ה"דיוקן עם כלי שחמט" שמופיעה פה.
הייתכן שהפעם ביבי דובר אמת, בקשר לכך שהתמונה של צ'רציל מוצבת שם באופן קבוע ???
ניתן להבחין, תוך כדי כך שהמצלמה חולפת על פני ארון המדפים, שמימין לתמונות של הרצל/צ'רציל ישנן תמונות של השרה, אבא נתניהו (בנציון) ושל הזוג המלכותי ביחד. מה עם תמונות של הילדים? אולי בתמונה שהוסתרה ע"י הדגל?
אהבתיאהבתי
כן, היא שם. התמונה.
קח עדות מפי הגבורה:
אתה חושב שתהיה תקיפה באיראן?
לא. אני לא מאמין שאהוד ברק, שפחד פחד מוות והיה היחיד שהתנגד לתקיפה של הכור בסוריה, וביבי, שהוא בכלל אדם… הרי יש לו תמונה של צ’רצ’יל שמה במשרדו. רואה את עצמו כצ’רצ’יל. צ’רצ’יל היה בן אדם שביד אחת עשה וי, וביד שנייה החזיק את הסיגר. ביבי הוא בן אדם שכשהחזיק סיגר וראה שעיתונאים מסתכלים עליו, הכניס את הסיגר הבוער לכיס ועלה מחליפתו עשן. זה יתקוף באיראן?
אהבתיאהבתי
כן, אני גם שמתי לב.
התשובה של ביבי רק מחזקת את מה ששמעה הגברת – הוא לא טוען שהוא לא עושה דברים כאלה, אלא אומר שזו תמונה "יציבה" (יעני, בניגוד לאחרות שאכן מתחלפות כל הזמן).
התמונות של הילדים, כידוע, עדיין במסגור.
אהבתיאהבתי
אם אובמה משכפל נאומי ידידות במדינות שונות ופוטין מצטלם עם טיגריסים מסוממים אז לביבי מותר להחליף תמונות בלשכה.
אני לא אוהב את ביבי ומעולם לא הצבעתי עבורו אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לטרחנות דביקה.
אהבתיאהבתי
מצאתי.
אובמה מדגים מנהיגות עשירה בדימויים
אהבתיאהבתי
האם את מתקנאת בתא המשפחתי של חלקנו לפתע? מדוע המרירות הזו? לא כולנו פולנים, כידוע 😆
אהבתיאהבתי
כן, קנאה גדולה אוחזת בי. מ-אוד.
כמו שכתבתי למעלה, ציניות, אירוניה, דימויים, מטאפורות, לא בבית ספרם של מגיבי הבלוג. לא נכנס לראש.
אהבתיאהבתי
בהחלט נכנס לראש, ואני אחד מאלה שמסוגלים להבין גם סאב טקסט. תארי לך! לא כולנו סובלים מהמשפחתיות. נראה כי את משליכה עלינו חוויות קשות וטראומות ישנות, וציניות, אירוניה ושאר ירקות סוג ב' לא ממש מכסים על זה
אהבתיאהבתי
ציניות זה הכי ניינטיז..
פאסה לגמרי. אף אחד היום לא מבין ציניות. 😛
אהבתיאהבתי
מבינים אם מסבירים להם.
לא מצאתי ביצוע אחר.
אהבתיאהבתי
היום זה אירוניה?
טעיתי בעשור
אהבתיאהבתי
אירנה. תמיד מבינה.
אהבתיאהבתי
א תשרי תשעג.
אחרי אירוח סעודת החג המשפחתית ולפני התמודדות עם כל הכלים והניקיונות שאחרי. מתחשק לי לשבת עם הקפה של הבוקר ולעלעל בעיתון כלשהו: לדפדף, לצקצק בלשוני על הכתבות הרדודות, לקרוא חלקי ראיון עם שחקנית/דוגמנית/בדרנית מתחילה.. בצוק העיתים ביטלנו מנויי העיתון לאחרונה. חסרונם
לא הורגש עד כה.
וולווט- תודה.
שנה טובה למדפדפים ולמוולווטים
אהבתיאהבתי
זה אכן תענוג של בוקר חג. יושבים עם הקפה המריר ופאי תפוחים מתוק, וקוראים בעיתון טקסט מעניין כמו למשל "געגועים, הדור הבא" של אסף ענברי במוסף החג של הארץ.
אני מתכוון להמשיך להתענג על דברים כאלה כל עוד העיתונות תהיה מודפסת
אהבתיאהבתי
מה זו גרועה, קשה לי להבין איך אישרו אותה לפרסום, במיוחד את המקור. עוצמת המעמד ונחישות המועמד כנראה גרמו לצלמת להתקף זווית נמוכה, כאילו כבר ביטלו את כלל האצבע לפיו מבוגר לא מצלמים מזווית נמוכה, ילד – כן. לפחות מישהו הבין שאת המקור אי אפשי לשים בשער ולכן קרפ באופן סביר, כך גם הספרים פחות צצים לו מהראש, גם במחיר הדגל ותבליט המפה המיותרים שהלכו פייפן. הגבה המרוממת – נוסח סטיבן קולבר – פשוט מגוחכת (בניגוד לקולבר, הכוונה), אם כי הערכתי את ההומור ביצירת הסימטריה עם זווית הפה המעוקמת לצד השני. 3 בסולם עו"ד. בעולם אוטופי עליז ביבי היה מצולם כמו רפאלי, ורפאלי שיכולה להרשות לעצמה – היתה מצולמת כמו ביבי.
אהבתיאהבתי
לי זווית הצילום גורמת לחשוב שהוא הניח מצלמה על השולחן עם טיימר של 10 שניות, ורץ לשבת ממולה. זה גם מסביר את החיוך הממזרי.
אהבתיאהבתי
בואו נתעכב על תופעת גידי וייץ. יש עיתונאים כאלה, שזוכים איכשהו בחסינות ויהי מה. בתקופה כלכלית קשה ביותר וייץ כותב אחת לחודש וחצי-חודשיים, בזמן האחרון ראיונות יחצנות מוזמנים (דן כהן היא בדיוק כתבה כזו), לעתים יקרים מאוד (הראיון עם דן כהן בוודאי עלה כמה אלפי שקלים), ובכל זאת איש אינו פוצה פה והעוולה נמשכת זמן רב ולמעשה פועלת על גבם של העיתונאים שעובדים קשה ומרוויחים מעט. וייץ מרוויח סכום נאה ביותר. גם רותי יובל ודורון גלעזר, שהיו פטרוניו בידיעות, הם טפלונים כאלה. הם הוציאו ממעריב סכומי עתק, עשו את הסיבוב שלהם, ברחו והשאירו מאחור עובדים נואשים ובכל זאת הם נתפסים כיקירי הברנז'ה, כאבירי חופש הביטוי וזכויות העובדים. אז לא, מי שהרוויח קרוב למיליון שקל בשנה הוא לא אביר של עיתונאי שמרוויח ששים אלף שקלים בשנה, ולא תעזור שום פוזה.
אהבתיאהבתי
ראיתי את רות יובל על יד ההפגנה של עובדי מעריב בערב החג. יובל וגלעזר הם חלק מהבעיה של העיתון עם משכורות העתק שלהם, איך קורה שהבעיה מצטרפת להפגנה? כנראה שבאמת אין גבול לחוצפה
אהבתיאהבתי
טוב, לא רציתי להיכנס לזה, לכן בקצרה שלא כרגיל: הכתבה, ככתבה, מצוינת לטעמי; האובייקט מעניין, הקריאה קולחת, הנושא מגרה את הדמיון. הביקורת, אם בכלל (ואני לא שותף אליה) היתה יכולה להיות במישור אחר: מחזור.
אהבתיאהבתי
חשבתי על זה הרבה אתמול. למה התמונה של השחמט? הרי ברור שמערך הדוברות שלו ניהל את הכתבה ולכן יכל לבחור כל תמונה שירצה. אני מעריך שהוא רצה להגיד שאנחנו לא מבינים הכל ושהוא מנהל מערכה בה הוא רואה הרבה צעדים קדימה. לי זה עשה הרגשה שהוא באמת חושב שכל העסק הוא כמו משחק שחמט, ובשחמט לפעמים צריך להקריב כלים…מכיוון שבמקרה הזה הכלים הם אנחנו, אני מודה שארוחת החג לא ממש התחלקה בגרון. שנה טובה.
אהבתיאהבתי
אנחנו לא מבינים הכל, זה נכון, אבל דבר אחד אנחנו כן מבינים כל פעם שמגיע עוד חשבון לשלם ובכל פעם שאנחנו הולכים לקנות אוכל או בגד. אנחנו מבינים שכלכלית, רוב רובנו במצב קשה עד בלתי אפשרי היום בהשוואה למצבנו לפני חמש שנים.
אהבתיאהבתי
צור ארליך
חשבתי על מה שאתה חושב.
ואז נזכרתי באומץ לפחד.
-ממה הפחדן מרגיש פחד?
משד ומשחת, מפח ומפחת,
מטיל שמעל ומטיל שמתחת,
ממה שיגידו, ממי שיגיד,
מתביעות בית הדין האג וטביעות בגיגית,
ממה שממש וממה שנגיד-
אך דבר אחד מפחידהו עד חוד,
כמו כל הדברים יחדיו לפחות;
הפחדן מפחד לפחוד.
ולכל הפחדן היושב בגוש דן
ויודע שתיכף יגיע עדן
של רקטות גרעין שביתו יעודן
ונחשף לגדול מכל סך פחדיו יחד,
לאימת האטום, אם אמו של הפחד,
נס, מרוב הפחד לפחוד, לנספחת;
לתיבהלת מפני התגובה שתרעים
אם תוסר האימה שהפרסים זורעים –
וחרד מקליפה אבל לא מגרעין.-
אהבתיאהבתי
מילים אלה מצאתי ברשת, מיותמות ללא חתימת מחבר.
מחבר אשר ידע מה עומד מאחורי האומץ לפחד.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
סליחה
http://www.news1.co.il/Archive/0022-D-75566-00.html
אהבתיאהבתי
מינימום נתן זך
אהבתיאהבתי
יותר בכוון של אלתרמן.
אהבתיאהבתי
אולי קישון?
אהבתיאהבתי
זה צ'רצ'יל, סגור.
אהבתיאהבתי
כלי השחמט הוצגו כדי להראות כמה ביבי קשור למורשת.
הם הוכנו כידוע מאביזרי מין שנמצאו מתקופת בית שני.
אהבתיאהבתי
מעריב הוא לא זניח ואני זוכר לו לטובה את הסיליקון בחלב של תנובה שהוא גילה.
חשוב שיהיו כמה שיותר עיתונים ובלוגים.
מה שעצוב זה שאנשי מעריב באים בטענות לישראל היום.צריך יותר עיתונים ודעות וקריאה לסגור עיתון בגלל שהוא תומך בביבי זו לא דמוקרטיה.
הראיון עם השר לאיכות הסביבה הוא באמת פאתטי ומענין אם יהיה ראיון גם עם ליברמן על אותו נושא.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם ההערה של זרזיף ימני. מי שרוצה, שיקרא "ישראל היום". ישראל היא עדיין (סוג של) דמוקרטיה.
"ישראל היום" הוא לא הבעיה של מעריב.
גם "הארץ" ועמוס שוקן הם לא הבעיה של מעריב.
אהבתיאהבתי
ם יורשה לי אני בהחלט מסכים עם תחילת הבלוג הנ"ל ואינני מסכים עם המשכו כלומר אני מסכים עם כך שיש הכרח שיהיו עיתונים רבים ומגוונים בארץ הקטנה והמשוגעת הנ"ל ואינני מסכים שרוה"מ שאינו מסכים עם מה שנכתב בעיתון כזה או אחר חייב לסגרו כאילו העיתון הינו מיקשה אחת ולא ערב רב של כותבים בעלי-השקפות דיעות מגוונות כאלו ואחרות???
אהבתיאהבתי
היות ורק שנינו כאן, באינטימיות, ואם כבר שיתפת בנושא חסימות המעיים שלך (תודה!), אני רוצה שאלה (שתיים בעצם):
למה העיתונות המודפסת כ"כ חשובה בעינייך? יש קשיים, האינטרנט הוא חלק מזה. למה החלק המנוייר של העיתונות כ"כ חשוב בעינייך? פה ושם יש לך התייחסויות לאלקטרונית, אבל נראה שהכאב שלך על מעריב חורג מנושא הדמוקרטיה ועתידה עם סגירת עיתון.
שאלה שניה: אם להניח בצד לרגע את שאלת הפרנסה של העובדים שנזרקים ממעריב, למה סגירתו של שופר הטייקונים הזה כ"כ נוראה? הרי מאז ימיו של מקסוול זה בס"ה מה שהוא. שופר טייקונים. האם תצטערי על סגירתו של ישראל היום? כל האג'נדה שלו זה לדברר את ביבי. הוא תורם לדמוקרטיה? בשלוליים. עובדי מעריב שנשארו במעריב עם בואו של נמרודי ועם התגלות העבריינות הפלילית שלו נשרו שם ועבדו תחתיו כי הם חששו למטה לחמם. זה באמת לא פשוט לקום וללכת. אז אין לי טענה על עובדי הדפוס, המפיצים, מחלקי התה והעורכים הלשוניים. באמת כואב על האופן שבו הם נזרקים. אבל ככה צריך לסקר את זה: מקום עבודה שנסגר. תרומתו ה"עיתונאית" של מעריב לדמוקרטיה היא זניחה. כלום. הוא לא עורר שום שיח רציני בשנים האחרונות, אף אדם רציני לא לוקח אותו ברצינות כי אין לדעת מה נכתב בו מטעמי אינטרס של עסקיו המסועפים של הבוס ומה באמת חף מאינטרס. והעיתונאים שהסכימו לעבוד בשביל עבריין דוחה שלא שונה מאחרון הערסים עם הבומסים במכונית השחורה? איך אפשר לקרוא להם עיתונאים בכלל? עבודה במעריב תחת נמרודי היא כתם לכל עיתונאי.
בקיצור – מכל הסיפור של סגירת מעריב (או מה שהוא יהיה בשלב הבא), מה שמעניין זה העובדים. אם מוצאים להם סידור הוגן אפשר לסגור אותו שום אסון לא יקרה לחברה הישראלית. כעיתון הוא נסגר כבר בשנות השמונים.
לדעתי לעיתונות המנויירת יקרה מה שקרה לתעשיית הטקסטיל הישראלית. שנים שהיא היתה מונשמת עד שהמדינה לא יכלה יותר. מפעלים נסגרו, עובדים הושלכו וצמחה תעשייה אחרת. מוקדם עדיין להגיד שהאינטרנט לא יוכל להיכנס לנעלי העיתונות המסורתית. אם יימצא פתרון הומאני לעובדים, שיסגרו את מעריב. אין לו שום יחוד על העלון הפנימי של הכשרת הישוב (או איידיבי).
אהבתיאהבתי
אני יודעת שהמגיבים פה מתקשים לא פעם בקריאת אירוניה, דימויים ומטאפורות. ולכן ארגיע אותך: חסימת המעיים היא דימוי לקבס מקריאת עיתונים.
ארגיע אותך שוב: אני לא משתפת איש בפעילות המעיים שלי, או בכל פעילות אחרת אף פעם.
וארגיע בשלישית: אני לא משתתפת בארוחות חג או בסעודות בכלל.
הלאה. אנחנו לא לבד. גם ז'ורז' ואורן פה.
ועוד. את הבלוג התחלתי לכתוב ביום האחרון של 2005, על עיתונות הדפוס אותה היכרתי. את האינטרנט לא היכרתי כלל.
שלא לדבר על כל ההתפתחויות שחלו מאז.
אבל יש עוד עניין והוא רוחב היריעה:
בדפוס אתה יכול לקרוא מוצר שלם שמתחיל ונגמר. אחר הרשת צריך לעקוב 24 שעות ביממה ואני לא רוצה משומה.
נניח תגיד לי, לא, עקבי אחרי שעתיים.
אז אחרי איזה שעתיים? ומה יתנו לי השעתיים האלו?
בעניין מעריב, אכן הבעיה המרכזית היא העובדים משוללי העבודה לכאורה.
אבל למה תגיד שתרומתו של מעריב זניחה? הנה, הוא הביא לביטול מינוי רמטכ"ל! האין זו תרומה כבירה?
אהבתיאהבתי
גם זו שאלה שצריכה להשאל: אם קריאת העיתונים גורמת כזה קבס, למה היא כזו חשובה?
זה כמו להגיד שסגירת מפעל לרעל עכברים יפגע בגיוון פירמידת המזון.
רעל עכברים הוא לא מזון כשם שעיתונות שגורמת קבס היא לא עיתונות.
את האתרים שמעניינים אותי אני קורא באמצעות סינדיקציה (וגם את הבלוג הזה ביניהם). אולי זה עתיד העיתונות. אוסף של פידים של כותבים שנחשבים בעינינו ומוגשים לכל אחד לפי התמהיל שהוא בוחר. לפעמים אני מוסיף כמה כותבים שגיליתי, לפעמים אני גורע כמה כותבים שמתחילים לזייף. יש אמנם חשיבות לחשיפה לכותבים שאני לא משתגע אחריהם כשאני קורא עיתון בשר-ודם, אבל בסופו של דבר אני נחשף ליצרני תוכן שלא נמצאים על רשימת הרסס שלי. מי שטוב מגיע לשם איכשהו (כן, רשימת הרסס שלי היא מופת לטעם טוב וסוגה עילית).
אהבתיאהבתי
היא חשובה כי היא יוצרת סדר יום.
אולי מתישהו היא לא תהיה כ"כ חשובה.
אולי היא גורמת קבס רק לי, כי אני חשופה אליה הרבה יותר ממה שמשרד הבריאות ממליץ.
ח"ח על הרסס, מה אומר.
אהבתיאהבתי
אולי אני רומנטיקן ישן שמתקשה להיפרד מהרגלים ותיקים, אבל אני אוהב עיתונות נייר טובה. רק כשהיא טובה. ורוב רובה של עיתונות הנייר ב-2012 היתה גרועה. מאוד גרועה.
אני גם אוהב מאוד לקרוא בלוגים, וזה כבר יותר קל, כי מלכתחילה בחרתי לי כ-10 בלוגרים שאני אוהב לקרוא, ומדובר בחומר קריאה משובח ומעשיר, רוב הזמן.
הייתי שמח לקבל גם וגם. גם עיתונות נייר, גם אינטרנטית.
אהבתיאהבתי
שנה טובה לך דבורית. קראתי אותך עוד מהתקופה שהיית בגדר ניחוש ולפני כן בבקורת הקולנע.
הבלוג שלך העדכני ומתעדכן תדיר בסגנונך המיוחד,מביא תמונה רחבה ונוגע בנקודות החשובות ביותר שעל סדר היום התקשורתי,שואב קוראים ומגיבים רבים ויחד עם זה שומר על צביון של מועדון סגור. וכאן שורש הבעייה. טיפוסים אלימים ודוחים השתלטו על השיח הכללי , זיהו את הסלחנות שלך ועושים פה כבשלהם. אני אמשיך לקרא את הפוסטים שלך בלי לטבול במי האפסיים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
איזה מין אנשים מאדימים תגובה שכתוב בה "תודה רבה"? אין בתגובה שום טיעון!
אולי מידת התודה היתה מוגזמת?
או שאין טעם להודות על דברים כאלה?
שאחד המאדימים יואיל בטובו להסביר.
אהבתיאהבתי
אנשים ששונאים אותי, מהם יש פה בשפע. הם נכנסים לבלוג כדי לשנוא אותי קצת ואז ללכת הביתה. ואז חוזרים וכנהלאה.
אהבתיאהבתי
כתבתו של שגיא בן נון על אהוד מנור ושיריו הגנוזים ב"מעריב" יפה וחשובה.
אהבתיאהבתי
לוי אשכול:
אהבתיאהבתי
יפה אמרת! יש סיכוי שהוא מקורב לכתב, שכנראה גם הוא קורא את v
אהבתיאהבתי
לא מובן למה בסוף כן ולווטת את בר רפאלי, ואם כבר ,למה לא לעשות טבלה השוואתית עם גינזבורג של שקד.
יש בצילום של רוה"מ תבליט של שתי גדות, שכמובן חושף את פרצופו האמיתי. הוא נדיב במתן קרדיט לאנשים אחרים, ונמנע מלפאר את עצמו. לזכות המראיינים באופן מפתיע מרבים להקשות עליו, ולתקן את הטעויות העובדתיות שלו.
יפה המחווה לחז"ן, בחלק ב' תפרגני לאנונימי איזה אוסטיודן.
אהבתיאהבתי
ראשית, בר היא לא שחקנית אלא דוגמנית.
שנית, רציתי לוודא שהתיאוריה שלי נכונה ושלא מסתתר משהו בפנים.
שלישית, בכל פעם שאני רואה "תחתונים 100% כותנה" אני מזדרזת לבדוק. מתברר שה-under שלה ממש לא 100% כותנה אלא מורכב מחומרים סינתטיים שונים.
זהו בערך.
ואת ההשוואה בין בר לאסתי תעשה אתה. אתה עוד צעיר, יש לך זמן בשפע.
אהבתיאהבתי
הוספת צלילה חוזרת. אני לא צעיר כמו שאני נראה, ואת כבר הלכת את חצי הדרך. לגבי התחתונים אכן התאכזבתי שלא מדובר בחבילות סמים, כמובן מה שלא 100%, אני לא מסניף.
אהבתיאהבתי
לא שחקנית, אה? כנראה שלא נחשפת לסרט שנקרא Session. אומנם 2.9 בסולם IMDB, אבל לפחות אני ראיתי אותו, בעוונותיי.
אהבתיאהבתי
ברגע שאני רואה "בר" (כי בדרך כלל מתייחסים לאישה זו ללא שם משפחתה) אני מפסיק לקרוא
אהבתיאהבתי
אוי גוועלד. לא, אל תפסיק בבקשה, לא, לא!
אהבתיאהבתי
אני במקום השרוט הייתי מתייחס לזה כאות כבוד על הביצועים.
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי לבלוג אלא לעיתונים העוסקים ב"בר"
אהבתיאהבתי
מחווה לחז"ן זה ראיון עם דנקנר, אמנון דנקנר.
כשתגיע לגיל שהסודה מתחילה להשפיע תבין ששרגל VS דנקנר מעניין בהרבה מרפאלי VS גינצבורג.
אהבתיאהבתי