נדחתה בקשת פימשטיין לקבל את תמונות בתו

סרט הצילום נתפס במהלך חיפוש שערכה המשטרה בדירתו של פימשטיין לאחר הרצח. בדיון טען פימשטיין, באמצעות עורך דינו אמיר דהאן, כי יש להחזיר לו את הסרט או לפחות לאפשר לו את העתקתו. לטענתו, אם הסרט מהווה חלק מחומר החקירה הרי שעל פי החוק, יש להחזיר לו את הסרט או לאפשר לו להעתיקו.

בסרט ישנה לפחות תמונה אחת בה נראית הודיה זמן קצר לפני הרצח כשהיא לבושה בבגדים בהם נקברה בבור אותו כרה אביה, ביער סמוך ליישוב עמינדב.

נציג המדינה טען בתשובה, כי כשפימשטיין צילם את ביתו, כבר ידע שאלה יהיו תמונותיה האחרונות וכי התכוון להשתמש בהן לאחר הרצח בכדי להפריך כל חשד לקשר בינו לבין היעלמותה. כזכור, במשך שבוע חיפשה מדינה שלמה אחר הודיה מבלי לשער כלל שהאב, שהופיע מתחנן בדמעות שיעזרו לו לחפש את בתו, הוא גם זה שאחראי לרציחתה.

גם אמה של הודיה, רוני קדם ביקשה לקבל לידיה את הסרט. בבקשתה טענה קדם כי תביעתו של בעלה לשעבר לקבל לידיו את הסרט הינה "עזות מצח", כלשונה.

"חוטא היוצא נשכר"

כאמור, השופטים דחו את בקשתו של פימשטיין וקבעו, כי למרות שהמחלוקת המשפטית נסובה סביב זכויותיו הקנייניות של פימשטיין, מה שמכריע כאן אינו הערך הכלכלי של הסרט אלא הערך הרגשי.

"מעשה הרצח המתועב", כתבו השופטים יעקב צבן וצבי זילברטל בהחלטתם, "הוא שהעניק לתצלומים חשיבות מיוחדת ועכשיו בא מבצע הרצח ומבקש לקבל לידיו את אותן תמונות שהפשע שביצע הקנה להן את מעמדן המיוחד. אם תיענה בחיוב בקשת המבקש, יהיה בכך מצב מובהק של חוטא היוצא נשכר, בדומה לרוצח המבקש לזכות בירושת הנרצח".

בנוסף כתבו, כי היענות לבקשתו של האב הרוצח "כמוה כשגיאה חמורה בכבודה של המנוחה וגם בכבודה של האם, רוני קדם".

אם התמונות יובילו לחרטה - יש להחזירן

השופט משה דרורי החזיק בעמדת המיעוט לפיה יש למסור לפימשטיין את הסרט. דרורי קבע, כי מדובר בסרט שצילם האב במצלמתו ועל כן הוא מהווה רכושו של פימשטיין. "אם היה מדובר בצעצוע או ציור של הילדה המנוחה, כי אז לא היה זכאי לבקש לקבלם", מבדיל דרורי בין הדברים.

"רק לפני ימים ספורים חל יום הכיפורים, יום מחילה וסליחה", מוסיף דרורי "לא רק למעשים בשוגג אלא גם למעשים מכוונים. מאמינים אנו כי אופציית התשובה קיימת לכל אדם גם אם חטא חטאים כבדים... העונש שגזרנו על הנאשם הוא מאסר עולם. אמנם אינני בוחן כליות ולב אך אם יש סיכוי ולו הקלוש ביותר, כי התמונות האחרונות של הודיה ז"ל אשר יימצאו בידי הנאשם, יביאוהו לרגשי חרטה ועשיית תשובה, כי אז יש טעם והצדקה לממש את אותה זכות הקניין בתמונות ולאפשר לנאשם להחזיקם עמו בכלא עד יומו האחרון".

ביום ראשון הקרוב ידון בית המשפט העליון בערעורו של אלי פימשטיין על הרשעתו וגזר דינו.