אלי פימשטיין כשיר לעמוד לדין על רצח בתו

אלי פימשטיין, אביה של הודיה קדם, המואשם ברציחתה, נמצא היום (ה') כשיר לעמוד לדין על ידי הפסיכיאטרים שבדקו אותו. ההמלצה תועבר לבית המשפט.
גופתה של הפעוטה, הודיה קדם, נמצאה לפני כחודש ביער הסמוך למושב אורה. פימשטיין הודה שרצח את בתו ובמהלך התקופה האחרונה עבר הסתכלות פסיכיאטרית בבית החולים "כפר שאול" בשכונת הר-נוף בירושלים. בתום הבדיקות קבעו הפסיכיאטרים כי פימשטיין מבין את האישומים ואת ההליכים המשפטים נגדו ולכן ניתן להעמידו לדין. עם זאת, הסניגורים יכולים לטעון עדיין בבית המשפט כי בעת ביצוע הרצח לא היה פימשטיין אחראי למעשיו.
בתגובה להחלטה אמרה רוני קדם, אמה של הפעוטה, ל-ynet: "אנחנו שמחים עד כמה שאפשר לשמוח על ההחלטה. זה לא יחזיר את הודיה בחזרה, אבל לפחות אפשר לקוות שהצדק יצא לאור".

המניע: ויכוח בין בני הזוג

מכתב האישום עולה כי פימשטיין תכנן לרצוח את בתו בירי בראשה, ובמקביל לפצוע את אמה, רוני, בידיה וברגליה כך שהיא תיפצע אך תשאר בחיים. פימשטין תכנן לעשות זאת כדי שרוני "תישא את הסבל", שלטענתו גרמה לו, בין היתר בנושא תשלום המזונות.
על פי הנטען בכתב האישום, באמצע חודש אוקטובר 2002, על רקע מחלוקות שהיו בין פימשטיין לבין אמה של הודיה, רוני קדם, באשר להסדרי ביקוריה של הודיה אצלו, ובנושא תשלום המזונות עבורה, החליט פימשטיין לרצוח את בתו, וזאת על מנת לפגוע באם ולגרום לה סבל וכאב.
בתחילת נובמבר 2002 החליט פימשטיין לרצוח את הודיה בירי בראשה, ובמקביל לפצוע את אמה, רוני, בידיה וברגליה כך שתיפצע אך תישאר בחיים. ב-3 בנובמבר 2002, כאשר הוא מצויד ברובה מסוג M-16 שהופקד בידיו בעת שירותו במילואים, הגיע פימשטיין לבניין שבו גרה המטפלת של הודיה וארב בכניסה לרוני ולהודיה.
כאשר ירדו השתיים במדרגות הבניין והגיעו לכניסה, כיוון פימשטיין את הרובה הטעון לראשה של הודיה והחליט לירות בה. בסופו של דבר לא ביצע פימשטיין את תכניתו ועזב את המקום.
בתחילת חודש נובמבר 2002 חזר פימשטיין והחליט לממש את תוכניתו לרצוח את בתו, הפעם כאשר עמדה להגיע לביקור בביתו בירושלים. לצורך העלמת הגופה לאחר הרצח, חפר פימשטיין בור ביער המגינים, שליד מושב עמינדב, כאשר לצדו הכין שקיות מלאות במחטי אורן, שבאמצעותם התכוון לטשטש את מקום הבור, לאחר הטמנת גופת בתו. ב-4 בספטמבר 2002 חזר הנאשם לבור על מנת להרחיבו ולהעמיקו בהתאם למידותיה של הודיה, וזאת לאחר שבאמצעות סרט מידה בו מדד את גובהה של הודיה, מצא כי הבור אינו גדול מספיק.
יומיים לאחר מכן הביא פימשטיין את הודיה לביקור סופשבוע בביתו בשכונת קריית יובל. במהלך ביקור זה החליט פימשטיין לממש את החלטתו - לרצוח את בתו.
למחרת, בשבת ה-4 בדצמבר, סמוך לשעה 10:00 בבוקר, מילא פימשטיין את האמבט בכמות כפולה של מים, והכניס את הודיה לתוכה. לאחר מכן, כשהוא אוחז בגופה בעוצמה רבה, השקיע פימשטיין את הודיה מתחת למים, כך שלא היתה יכולה לנשום. לאחר דקות ספורות, כאשר השתכנע פימשטיין כי הודיה מתה, הוציא את גופתה מתוך המים, הלביש אותה בבגדיה, נעל לה נעליים והכניס אותה לתוך תיק גדול שהכין מבעוד מועד. כמו כן, הכניס לתיק מעדר וכפפות.
כשהתיק בידו, יצא פימשטיין מביתו ונסע במכוניתו ליער המגינים, אל המקום בו חפר את הבור. כאשר הגיע למקום הוציא את גופת בתו מהתיק, והטמינה בבור. פימשטיין כיסה את גופתה של הודיה באדמה ופיזר מעליה את מחטי האורן, על מנת לטשטש את הבור.
פימשטיין שב לביתו ובשעה 11:35 בצהריים התקשר למשטרה, הודיע כי בתו הודיה "נעלמה", וביקש את עזרת המשטרה במציאתה.