נתונים כלליים

שם עברי: מקלון אוסטרלי

שם לועזי: Australian walking stick, Spiny leaf insect, The giant prickly stick insect, Macleay's spectre

שם מדעי: Extatosoma tiaratum

ארץ מקור: אוסטרליה

תוחלת החיים: נקבות עד 18 חודשים,זכרים עד 8 חודשים

תזונה: צמחונית

גודל בוגר: 15-20 ס"מ

בגרות מינית: בגיל 3-4 חודשים לערך

גודל כלי גידול/טרריום:  40*30*30

טווח טמפרטורות: 22-24 מעלות (הנמוכה ביותר) עד ל 27-29 (הגבוהה ביותר), אך רצוי לשכן אותם בטמפרטורת החדר (25-26 מעלות).

לחות: 70-80%

תיאור כללי ותפוצה

מקלונים אוסטרליים הם חרקים דמוי עלה המסתווים בצורה מופלאה הודות למראה והצבע שלהם,המסייע להם להפוך לכמעט בלתי נראים. מין זה הוא מין גדול יחסית המגיע לגודל מקסימלי של 20 ס"מ(נקבות),קיים דימורפיזם זוויגי* במין הזה,נקבות גדולות מהזכרים,נטולות כנפיים,ואורך חייהן ארוך משמעותית משל הזכרים. הזכרים לאחר מספר נשלים ראשונים,יצמיחו כנפיים אשר יעניקו להם יכולות להתעופף למרחקים קצרים.

תפוצתם ומוצאם,כפי ששמם מרמז,היא מאוסטרליה,שם הם נפוצים בחלקים הטרופיים והלחים,על עצי אקליפטוס בעיקר. הצעירים בוקעים בגודל של 2 ס"מ בערך,לאחר הבקיעה צבעם שחור,והם מזכירים במראם נמלים,דרך טובה להרתיע ציפורים קטנות,אשר פעמים רבות נמנעות מלצוד נמלים,כך בעצם המקלון מספק לעצמו הגנה ראשונית טרם הצליח להגיע לסבך הקרוב.בשבועות שלאחר מכן צבע הנימפות*משתנה לצהוב-כתום בהדרגה בהתאם לסביבה שנמצאים בה.

נימפה:השלב הראשון בחייהם של חרקים בעלי גלגול חסר,כלומר נימפה מאוד דומה לבוגר ושונה למעשה רק בגודל ובחוסר בשלותה המינית.השלב הבוגר נקרא אימגו,בחרקים בעלי גלגול מלא השלב הראשון הוא לרווה(זחל,רימה),לאחר מכן גולם ואז בוגר.

דימורפיזם זוויגי: הבדלים בגודל,בנראות או בצבע בין זכרים ונקבות, אצל נחשים כמו בואות למשל, או אצל עופות כמו טווסים ופסיונים.

סרטון הסבר על הביולוגיה של המקלונים האוסטרלים

התנהגות ואופי

המקלונים הם חרקים מאוד רגועים ונינוחים ומתאימים גם לעבודות עם ילדים. הם יבלו את רוב שעות היום ללא תזוזה רבה. כאשר מוציאים אותם לעיתים הם אף יעמידו פני מת ולא יזוזו אך במהרה יעלו על היד בעת ההרמה.בנוסף המקלונים נוהגים לרעוד ולהתנועע בדומה לענפים אשר זזים בגלל משב רוח ובשבי ניתן לצפות לעיתים התנהגות מעניינת זו. דבר זה מסייע להם מבחינה הישרדותית להסתוות בצורה המיטבית ביותר בטבע כך שלא יהיה ניתן להבדיל בין עלה המתנדנד ברוח לבין מקלון אמיתי.מקלונים אוהבים לבלות את רוב שעות היממה ללא תנועה רבה בדפנות הטרריום או על החלק העליון, פעילים בעיקר בשעות החשיכה.

החזקה ותנאים בשבי

טרריום

מקלונים שזה עתה בקעו יכולים להסתפק בקופסאות קטנות עם פתחי אוורור,רצוי מאוד לא לשכן כמות גבוהה של מקלונים בקופסה אחת שכן דבר זה עלול לגרום לאיבוד גפיים מצפיפות,ואף מוות.חשוב להדגיש כי מקלונים הם בעליי חיים שוכני עצים ועל כן יש לספק להם כלי/טרריום גבוה יחסית.דרוש יותר גובה מאורך,טרריום בגובה 40*30*30 יספיק.כאשר המקלונים גדולים מדי לכלי שבו נמצאים יש להעביר אותם לכלי גדול וגבוה במעט מהקודם.

סרטון הסבר על הקמת בית גידול למקלונים אוסטרלים

מזון ולחות

מקלונים אוסטרליים ניזונים בטבע כפי שצוין מאקליפטוס,הם ניזונים בנוסף מעלי גויאבה,ורדים, שיטה מכחילה, אך אם ניתן עדיף לגדלם על אקליפטוס, מזונם הטבעי.

 את העלים מומלץ להניח בכלי עם מים כך שלא ינבלו מהר. יש להקפיד להחליף את העלים לפחות כל 2-3 ימים על מנת שיקבלו את הנוזלים ושאר החומרים הנחוצים מהעלים הטריים.

כפי שצוין בתיאור, המקלונים מגיעים מאזורים טרופיים ולחים, ולכן צריכים לחות מוערכת בין 70-80%, את הצורך הזה ניתן לספק בריסוס יומי של הטרריום, חשוב לרסס גם את העלים מכיוון שהרבה פעמים מהם יקבלו את הנוזלים בעת האכילה.

מצע

המצע המומלץ הוא נייר סופג,העונה על כל הקריטריונים:

• זול
• פשוט לתחזוקה וניקיון
• מחזיק לחות טוב יחסית  
• נראה טוב לעין

ניתן להשתמש גם בכבול קוקוס,אשר נראה אסתטי, אך עם זאת,מסורבל יותר לניקוי ותחזוקה,אם אכן בוחרים להשתמש בכבול, מומלץ לנקות אחת לכמה שבועות או שניתן  לשלב גם ספרינגטיילס (קפזנבאים) ואיזופודים בכבול על מנת לווסת את הפסולת האורגנית שהמקלונים מייצרים.

אין להשתמש בחול/אספן או באדמת גינה/שתילה שכן השניים הראשונים סופחים לחות,והשניים האחרונים עלולים להכיל חומרי הדברה או מזיקים וטפילים.

התנשלות

כמו כל החרקים,גם המקלונים מתנשלים אחת לתקופה,מקלונים צעירים יתנשלו בתדירות יותר תכופה. לאחר כ6-7 נשלים המקלון מגיע לגודלו המירבי ולבגרות מינית לאחר תקופה של כ 3 חודשים.

רבייה ומחזור חיים

אחד הדברים המרתקים במקלונים הוא דרך הרבייה שלהם. המקלון מגיע לבגרות מינית בגיל 3-4 חודשים לערך,ובנוסף לדרך הרבייה הזוויגית(הכוללת הזדווגות),יכולים להתרבות גם ברביית בתולין (פרתנוגנזה), מה שאומר שהנקבה אינה חייבת זכר כדי להתרבות,ומתרבה בעצמה, במקרה כזה כל הצאצאים יהיו דומים לה לחלוטין מבחינה גנטית ולמעשה הם שעתוק מוחלט של אימם,במקרה וזכר הפרה את הנקבה,הצאצאים יהיו זכרים ונקבות,במקרה שהנקבה התעברה ברביית בתולין,כל הנימפות יהיו נקבות. אורך ההדגרה במידה והיה זיווג יכול לארוך בין 3-5 חודשים,במידה והנקבה לא הזדווגה עם זכר ההדגרה יכולה לקחת בין 5-9 חודשים,משך ההדגרה תלוי בעונה ובטמפרטורה בעיקר. טמפרטורת ההדגרה יכולה להיות בין 24-27 מעלות.

הנקבה מתחילה להטיל כל יום כמות מועטה של ביצים,אך מטילה כל יום עד סוף חייה,במצטבר נקבה יכולה להטיל במהלך כל חייה מאות רבות של ביצים!

בטבע הביצים מוטלות מגובה ונשמטות אל הקרקע, ושם הן מודגרות בסביבה לחה וחמימה באדמת היער. בשבי ניתן להשאיר בתחתית הטרריום,או להעביר לקופסא,אפשר לרפד בעזרת נייר סופג, כמו המקלונים גם הביצים צריכות לחות,ריסוס אחת לכמה ימים יספק את הצורך.את הקופסה יש לאטום במכסה.אורכן של הביצים הוא 2-3 מילימטרים.

צבע הביצים אפרפר-חום,עם מעין פקק בקצה הביצה אשר נפתח בסוף תקופת ההדגרה ודרכו מגיח המקלון.

הטלה של מקלון אוסטרלי

לסיום מספר עובדות קצרות ומעניינות:

• מקלונים צעירים שאיבדו גפיים ולא הגיעו לבגרות עדיין, יכולים להצמיח בחזרה את הרגליים החסרות בנשלים הבאים,לעומת זאת מקלונים,שכבר שהגיעו לבגרות חסרי היכולת הזו.
• המקלונים יכולים להתרבות ברבייה אל זוויגית(רביית בתולין). המקלונים החדשים הם שעתוק של המקלון הבוגר, מה שאומר שהצאצאים שלהם בעלי קוד גנטי שזהה באופן מוחלט לאם, ובמקרה של גורם מחלה כלשהו או וירוס, הרוב הגדול של המקלונים ימות מהמחלה, מעצם היותם זהים לפרטים האחרים. ואילו המקלונים שהופרו על ידי זכר וישנו מגוון גנטי מסוים אצלם, להם סיכוי הישרדות גבוה יותר משל האחרים. 
• המקלונים הצעירים בוקעים בצבע חום-שחור,ובמראם מזכירים נמלים, לכן הרבה פעמים ציפורים מסוימת לא יצודו אותם מכיוון שקיימים מינים של נמלים אשר יכולות לצרוב ולהפריש חומצה רעילה, כך שבחלק מהפעמים הטעייה זו תציל אותם.