שם עברי: אילנית אדומת עין או צפרדע עצים אדומת עין
שם לועזי: red eyed tree frog
שם מדעי: Agalychnis callidryas

אילניות אדומות העין הינן צפרדעים מרהיבות וצבעוניות במיוחד וכפי ששמן מזכיר הן אילניות החיות מעל פני האדמה (רוב הזמן) ביערות הגשם של מרכז אמריקה.

אזור הגב שלהם והרגליים בצבע ירוק, צדי הגוף מעותרים בפסים כחולים ולבנים והאצבעות שלהן רחבות ובצבע כתום בוהק אשר בהן הן משתמשות לטיפוס . בנוסף, המאפיין הבולט ביותר שלהן הוא צבע העיניים המדהים שלהן שהינו אדום. 

וידאו הכרות ומספר עובדות על אלינית אדומת עין

האילניות אדומות העין הינן צפרדע עצים בינונית בגודלה אשר בבגרות הנקבות מגיעות לממדים של 5 ס"מ – 8 ס"מ ובעוד הזכרים קטנים במידתם מן הנקבות בצורה הברורה לעין.

כשהזכרים מגיעים לבגרות החל מגיל של 6 חודשים ויותר הם מתחילים לקרקר. הזכרים מקרקרים בתקופות החיזור ולרוב נשארים שקטים במהלך השנה. מידי פעם הם משמיעים מספר קרקורים בודדים בזמנים שונים. הקרקור של זכרי אילניות אדומות העין נחשב לאחד הקרקורים היפים ביותר בקרב צפרדעי העצים.

קריאה של אילנית אדומת עין

אילניות אדומות העין, כמו רוב צפרדעי העצים, הינן חיות לילה ושיא פעילותן מתרחש לאחר החשיכה. וכאשר מגדלים אותם בויוריום ניתן להשתמש בתאורה אדומה חלשה או בתאורת חדר מעומעמת בשביל לצפות בהן (הן פעילות במיוחד).

כאשר בוחרים לרכוש צפרדע יש להעדיף תמיד צפרדע המגיעה מריבוי שבי על פני צפרדע המגיעה מתפיסות טבע. צפרדעים מריבוי שבי לרוב יותר בריאות לעומת צפרדעים מתפיסות טבע אשר יכולות להגיע עם טפילים, זיהומים, מחלות שונות ופגיעות פיזיות כגון פצעים, חבלות עור וכו', פחות מפוחדות ולחוצות ובסופו של דבר קלות יותר לגידול. בנוסף, יש לכם בקרה על גיל הצפרדע והתנאים שהיא קיבלה עד הגעתה אליכם ואינכם תורמים לעידוד דילול אוכלוסיית אילניות אדומות העין בטבע.

וידאו שמראה את המופע הרגיל של אילנית אדומת עין וגם את מופע האלבינו

ויוריום

אילניות אדומות העין זקוקות לויוריום מרווח. מתוקף היותן אילניות הן זקוקות למרחבים אנכיים ככל האפשר. ויוריום במידות של 30 ס"מ על 40 ס"מ על 60 ס"מ גובה יתאים לקבוצה של 2-4 אילניות, למרות שככל שתספקו להן יותר מקום כך הדבר יטיב עם הצפרדעים. כמובן שחובה לשים לב שאין פתחים בויוריום בהן הצפרדעים תוכלנה לעבור ולברוח החוצה (אתם לא תאמינו לאיזה רווחים הן יכולות להשתחל ולברוח).

המצע של הויוריום יכול להיות: קוקוס גרוס, כבול טהור ולא מדושן, מספר שכבות של נייר סופג, סוגים שונים של טחבים כגון ספגנום. חשוב לציין שהמצע צריך להיות מותאם למקרה שחלק ממנו יבלע על ידי הצפרדע ולא יגרום לה לבעיות עיכול והיא תוכל להפריש אותו החוצה. אין להשתמש בשבבי עץ למיניהם או חלוקי נחל קטנים מפאת סכנת הבליעה שלהם.

כמו כן יש לצייד את הויוריום בהרבה ענפים, גזעים וצמחיה חיה או מלאכותית בעלת עלים רחבים. כל אלו משמשים לאילניות כעזרי טיפוס ומקומות מסתור. אם עושים שימוש בצמחיה חיה יש לשים לב שהצמחים בעלי עלים רחבים ועמידים (כגון פוטוסים למיניהם) שכן האילניות יכולות להיות יחסית כבדות וגדולות ועלולות לרמוס צמחיה אשר אינה מתאימה.

כפי שצוין קודם לכן, האילניות מבלות את רוב זמנן מעל פני האדמה ועל ענפים ועלים רחבים מספיק לכן חובה לספק להן מספיק צמחיה ועזרי טיפוס נוספים.

זוהי דוגמה לעיצוב שלי של ויוריום לאילניות אדומות עין:

עיצוב פשוט יותר:

טמפרטורה ולחות:

אילניות אדומות העין חיות בטבע ביערות הטרופיים של מרכז אמריקה, הטמפרטורה והלחות בהם הם מוחזקות בשבי צריכות לחקות את התנאים בסביבה זאת.
לכן, במהלך היום הטמפרטורה צריכה להיות בין 23 ל26 מעלות צלסיוס. בלילה יש להקפיד כי הטמפרטורות לא צונחות אל מתחת ל-19 מעלות.
בעת הצורך, אפשר להשתמש במנורת חימום קטנה או מטח חימום המוצמד לאחת הדפנות של הויוריום על מנת לשמור על התנאים הנ"ל.

יש לשמור על רמת לחות של 55%-70% אפשר לבצע זאת ע"י ריסוס של מים מדי יום, או לפי הצורך. במקרים מסוימים של אידוי מהיר במיוחד יש צורך בהגבלת האוורור של הטרריום ע"י כיסוי חלק מהפתחים אך חשוב לזכור כי אוורור טוב ואוויר נקי חשובים יותר משמירה על רמות גבוהות של לחות.

שימו לב! ברוב הספרות ובמקורות שונים באינטרנט מציינים שתנאי הלחות המתאימים לאילניות אדומות העין הם 80%-85% לחות. אך כיום ולאור ניסיון מעשי של חובבים/מומחים בגידול וריבוי אילניות אדומות עין בשבי מעל ל 15 שנים, המסקנה היא שתנאי לחות גבוהים גורמים לבעיות בריאותיות (זיהומים בדרכי הנשימה) ויש לספק ערכי לחות של 55%-70% ולשים דגש על אוורור ותנועת אוויר לאורך כל היום.

מים:

מקור מים נקיים חייב להיות זמין בכל זמן ויש להחליף את המים שבו בכל יום. במקרה של שימוש במי ברז יש לטפל ע"י תכשיר לטיהור מים להסרה של: כלור, כלורמין ומתכות כבדות אשר נמצאים במים.

שימו לב !!! האילניות אינן שחייניות טובות לכן רצוי שמקור המים לא יהיה עמוק מ-5 ס"מ או במקרה שגובה המים גבוה מ-5 ס"מ יש להניח איזשהו עזר (חלוק נחל גדול או כל עזר אחר) אשר יאפשר לצפרדע נקודת אחיזה וטיפוס מחוץ למים.

יש אפשרות להשתמש גם במים מינרליים במקום מי ברז.

מזון: 

אילניות אדומות העין אוכלות בעיקר חסרי חוליות בעלי גוף רך. 
בשבי, המזון העיקרי והמזין ביותר עבורן הוא צרצרים וזחלי משי קטנים.
לרוב יעדיפו האילניות את הצרצרים, מכיוון שהן אוהבות לאכול חרקים תזזיתיים. 
את המזון יש לשים בטרריום בתוך כלי האכלה בשביל שחרקי ההאכלה לא יתחפרו במצע, כמו כן יש לדאוג כי החרקים לא מסוגלים לצאת מהכלי.

את האילניות הבוגרות יש להאכיל ב-3-6 פרטי מזון כל יומיים-שלושה כאשר את הצעירים יש להאכיל על בסיס יומי.
כמו כן יש לאבק את חרקי ההאכלה באבקת סידן ומולטי-ויטמין (מיוחד לזוחלים) כאשר לאילניות הבוגרות אנו נאבק את החרקים פעם אחת בכל 2-4 האכלות ואת האילניות הצעירות בכל ארוחה.
הזמן הטוב ביותר להאכלה הוא בלילה, שכן אלו אילניות אשר פעילות וצדות בלילה. 

מהניסיון שלי, אדומות העין מעדיפות בצורה מוחלטת צרצרים על פני רוב חרקי ההאכלה האחרים הזמינים כיום. נתקלתי בסירוב מוחלט עד כמעט הרעבה של אילניות לצוד חרקים כגון תיקנים וזחלי קמח לעומת התנפלות על צרצרים.

חשוב מאוד לציין, בנוגע למזון, שזהו מידע שנצפה מניסיוני האישי בלבד ואין הוא אמור להיות מוחלט בצורה גורפת.

וידאו אילנית אדומת עין אוכלת צרצר

וידאו מתוך נשיונל ג׳אוגרפיק שמסביר קצת על אילנית אדומת עין, הריבוי והצאצים

וידאו הגחה לעולם בצילום מאקרו של ראשן אילנית אדומת עין