הסגולה היומית
תפילה במקום סכנה ולסטים: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם איתן האזרחי איש החסד ואלהי יצח...תפילה במקום סכנה ולסטים
יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם איתן האזרחי איש החסד ואלהי יצחק נאזר בגבורה הנעקד על גבי המזבח אלהי יעקב איש תם כליל תפארת אשר קראת שמו ישראל והצלתו מעשיו ומלבן הארמי ומכל שונאיו והוצאתו מצרה לרוחה ומאפילה לאורה כן תצילני היו ובכל יום ויום מכל פגעים רעים ומאיש חמסים תנצרני ואימתך הגדולה תפיל על כל הבאים כנגדי שלא יוכלו להזיק לי לא בגופי ולא בממוני וסתום פיות שוטני ושונאי וצוררי. וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומכף שאול ויאמר ה' סלעי ומצדתי ומפלטי לי אלהי צורי אחסה בו מגיני וקרן ישעי משגבי ומנוסי מושיעי מחמס תושיעני. מהולל אקרא ה' ומאויבי אושע:ויפריש צדקה לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס ויאמר: אלהא דרבי מאיר ענני.
מעמד הר סיני - קבלת התורה
סיני, שנת ב' אלפים תמ"ח, שלשה ימים התקדשנו וביום השלישי התאספנו כולם למרגלות הר סיני, לא ידענו בדיוק מה עומד להתרחש אך היינו נרגשים ומתוחים ביותר.
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ג' סיון ה'תשע"ד
למאמר הקודם "החיים במדבר - קבלת התורה" הקלק כאן!
משה רבנו עלה על ההר, אנו הזהרנו לבלתי נתקרב להר או לגעת בו לבל נמות. משה רבנו הקריא לנו את ציווי התורה ושאל האם מקבלים אנו את התורה ומיד צעקנו כולנו, ללא יוצא מן הכלל "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד ז']
באותה שעה באו שישים ריבוא של מלאכי השרת וקשרו שני כתרים לכל אחד ואחד מישראל, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע [מסכת שבת פ"ח א.].
ההרגשה הייתה עילאית והרבה יותר ממה שבן אנוש יכול להכיל, לפני זמן לא רב עבדנו בשדות כמו חיות כשהמצרים מצליפים בנו בשוטים ועתה דמינו יותר למלאכים מאשר לבני אדם, לא האמנו למראה עצמנו.
כאשר עלה משה רבנו להר סיני השתתק העולם כולו, הציפורים לא צייצו ונחלי המים הפסיקו את זרימתם, החיות כולם כפאו על מקומם ובעולם כולו לא נשמעה אפילו לחישה קטנה.
לפתע החלו ברקים ורעמים להרעיד את השמים מעלינו וקול השופר נשמע מתחילת העולם ועד סופו. העולם כולו נתקף בפחד ובהלה אך אנו היינו שלוים ורגועים.
נדמה היה כאילו והעולם עצר מלכת, עת בקע קול אדיר ורם מתוך האש שעל הר סיני והכריזה "אנכי ה' אלוקיך" ובאותו רגע ראינו כולנו את אלוקי ישראל, לא אוכל להסביר מה ראינו כי היית זאת ראייה רוחנית שאינה יכולה להיתפס במח האנושי.
ואכן, מעצם שמיעת קולו של אלוקים וראיית פני השכינה נבהלנו עד למאד וצעקנו למשה רבנו כי אין ביכולתינו לשאת זאת וכי יקריא לנו הוא את ההמשך כי אם נשמע עוד פעם אחת את קול האלוקים אנו נמות, הרגשנו שאין מקום בגופנו הגשמי להכיל כ"כ הרבה אלוקות...
ובתוך כך המשיך אותו קול והכריז "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
באותו רגע התעלפו רבים מביננו והרגשנו כאילו נשמתנו עוזבת את הגוף, לא יכולנו לסבול את הגשמיות באותה עת, משראה משה רבנו כך, החל הוא לקרא את שאר הדיברות.
***
במסכת פסחים (דף קטז:) אומר רבן גמליאל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
אם על יציאת מצרים בה לא היינו, מחוייבים אנו לראות את עצמנו כאילו אנו עצמנו יצאנו ממצרים הרי קבלת התורה על אחת כמה וכמה.. חז"ל אומרים כי כל אדם מישראל, היהודים שקדמונו, אנו וכל אלו שעתידים להיוולד, היינו כולנו במעמד הר סיני! הרי שבוודאי אנו צריכים לחוש את קבלת התורה, היינו שם, הנשמה שלנו זעקה יחד עם בני ישראל באותו מעמד את קריאת הנעשה ונשמע.. מלאכי השרת קשרו אף לנו את הכתרים על ראשנו, שמענו אף אנו את קול האלוקים בוקע מן האש ומכריז "אנכי ה' אלוקיך" וזו בדיוק הסיבה שכל יהודי, באשר הוא, לא משנה כמה רחוק הוא יברח מיהדותו, אי שם במעמקי מצפוני ליבו ישב לו אותו זכרון קטן שיזכיר לו שוב ושוב את אותה הכרזה ממעמד הר סיני..
בליל שבועות, עת נעמוד כולנו בבית הכנסת והבעל קורא יקרא את עשרת הדיברות, נכריז אף אנו בליבנו כלפי שמיא "נעשה ונשמע!"... רבונו של עולם, אמרנו זאת אז ואנו אומרים אף היום: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד ז']
משה רבנו עלה על ההר, אנו הזהרנו לבלתי נתקרב להר או לגעת בו לבל נמות. משה רבנו הקריא לנו את ציווי התורה ושאל האם מקבלים אנו את התורה ומיד צעקנו כולנו, ללא יוצא מן הכלל "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד ז']
באותה שעה באו שישים ריבוא של מלאכי השרת וקשרו שני כתרים לכל אחד ואחד מישראל, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע [מסכת שבת פ"ח א.].
ההרגשה הייתה עילאית והרבה יותר ממה שבן אנוש יכול להכיל, לפני זמן לא רב עבדנו בשדות כמו חיות כשהמצרים מצליפים בנו בשוטים ועתה דמינו יותר למלאכים מאשר לבני אדם, לא האמנו למראה עצמנו.
כאשר עלה משה רבנו להר סיני השתתק העולם כולו, הציפורים לא צייצו ונחלי המים הפסיקו את זרימתם, החיות כולם כפאו על מקומם ובעולם כולו לא נשמעה אפילו לחישה קטנה.
לפתע החלו ברקים ורעמים להרעיד את השמים מעלינו וקול השופר נשמע מתחילת העולם ועד סופו. העולם כולו נתקף בפחד ובהלה אך אנו היינו שלוים ורגועים.
נדמה היה כאילו והעולם עצר מלכת, עת בקע קול אדיר ורם מתוך האש שעל הר סיני והכריזה "אנכי ה' אלוקיך" ובאותו רגע ראינו כולנו את אלוקי ישראל, לא אוכל להסביר מה ראינו כי היית זאת ראייה רוחנית שאינה יכולה להיתפס במח האנושי.
ואכן, מעצם שמיעת קולו של אלוקים וראיית פני השכינה נבהלנו עד למאד וצעקנו למשה רבנו כי אין ביכולתינו לשאת זאת וכי יקריא לנו הוא את ההמשך כי אם נשמע עוד פעם אחת את קול האלוקים אנו נמות, הרגשנו שאין מקום בגופנו הגשמי להכיל כ"כ הרבה אלוקות...
ובתוך כך המשיך אותו קול והכריז "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
באותו רגע התעלפו רבים מביננו והרגשנו כאילו נשמתנו עוזבת את הגוף, לא יכולנו לסבול את הגשמיות באותה עת, משראה משה רבנו כך, החל הוא לקרא את שאר הדיברות.
***
במסכת פסחים (דף קטז:) אומר רבן גמליאל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג), "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
אם על יציאת מצרים בה לא היינו, מחוייבים אנו לראות את עצמנו כאילו אנו עצמנו יצאנו ממצרים הרי קבלת התורה על אחת כמה וכמה.. חז"ל אומרים כי כל אדם מישראל, היהודים שקדמונו, אנו וכל אלו שעתידים להיוולד, היינו כולנו במעמד הר סיני! הרי שבוודאי אנו צריכים לחוש את קבלת התורה, היינו שם, הנשמה שלנו זעקה יחד עם בני ישראל באותו מעמד את קריאת הנעשה ונשמע.. מלאכי השרת קשרו אף לנו את הכתרים על ראשנו, שמענו אף אנו את קול האלוקים בוקע מן האש ומכריז "אנכי ה' אלוקיך" וזו בדיוק הסיבה שכל יהודי, באשר הוא, לא משנה כמה רחוק הוא יברח מיהדותו, אי שם במעמקי מצפוני ליבו ישב לו אותו זכרון קטן שיזכיר לו שוב ושוב את אותה הכרזה ממעמד הר סיני..
בליל שבועות, עת נעמוד כולנו בבית הכנסת והבעל קורא יקרא את עשרת הדיברות, נכריז אף אנו בליבנו כלפי שמיא "נעשה ונשמע!"... רבונו של עולם, אמרנו זאת אז ואנו אומרים אף היום: "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" [שמות כ"ד ז']
דפים קשורים
הילולת משה רבנו | להאזנה
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים
ד' אדר ב ה'תשע"ד
היום ז' באדר, זה יום פטירת משה רבנו וגם יום הולדתו כידוע. אדר זה א' דר כלומר, האות א' מסמלת תמיד את הקב"ה שהוא יחידו של עולם ודר זו מילה חילופית לגר, שבחודש אדר גר בורא עולם ממש בתוכינו ובנינו. כי החודש הזה, חודש אדר שייך ליסוד.
כל חודש שייך לספירה אחרת: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, חודש זה שייך ליסוד וכל החודש הזה שייך למשה רבנו שזה בחינה של ענווה. רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם כ"ג אלול ה'תשע"א רבי ישראל המכונה בפי כל "בעל שם טוב הקדוש", נולד ביום ח"י באלול שנת נח"ת, בעיירה הקטנה אקופ שבפודוליה (בין פולניה לוואלחיא), לאביו רבי אליעזר ולאמו מרת שרה לעת זקנתם. אהבה ושבועה... שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ח' שבט ה'תשע"ב "אבל, מאז ועד היום עברו השנים, גורשנו מארצנו, נותרנו מיותמים, קטנים ואבודים, נחשבנו כצאן לטבח, הובלנו כעבדים.. אבל.. לא אבא... אין אנו מאשימים אותך... יודעים אנו כי אכן אנו אשמים... שהרי הפרנו את התנאי, נשבענו - נעשה ונשמע. הצטווינו - ואהבת את ה' א-לוקיך בכל לבבך"
כל חודש שייך לספירה אחרת: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, חודש זה שייך ליסוד וכל החודש הזה שייך למשה רבנו שזה בחינה של ענווה. רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם כ"ג אלול ה'תשע"א רבי ישראל המכונה בפי כל "בעל שם טוב הקדוש", נולד ביום ח"י באלול שנת נח"ת, בעיירה הקטנה אקופ שבפודוליה (בין פולניה לוואלחיא), לאביו רבי אליעזר ולאמו מרת שרה לעת זקנתם. אהבה ושבועה... שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ח' שבט ה'תשע"ב "אבל, מאז ועד היום עברו השנים, גורשנו מארצנו, נותרנו מיותמים, קטנים ואבודים, נחשבנו כצאן לטבח, הובלנו כעבדים.. אבל.. לא אבא... אין אנו מאשימים אותך... יודעים אנו כי אכן אנו אשמים... שהרי הפרנו את התנאי, נשבענו - נעשה ונשמע. הצטווינו - ואהבת את ה' א-לוקיך בכל לבבך"
שדות חובה מסומנים באדום