מגזין "מקו ועד תרבות"

from Line to Culture – the magazine

ידיד רובין
"הצייר הארץ ישראלי האחרון"

חידות אמן – נופי הנפש.

"לצבע חירות כה רבה בעבודתו עד שהוא משתלח מתוך הציור כאובייקט בעל גוף ונפח."

להתענג על צבע, דקורטיביות, חושניות וחיוניות.
אקספרסיביות מרהיבה ומרגשת.

By Tami Klein

פורסם במדור- ,

כתבה – נירה יצחקי

ידיד רובין, נחשב מבכירי האמנים בארץ וציוריו מבטאים את ה"ישראליות" היפה בנופי הקיבוץ – טרקטורים בשדות חרושים רחבי ידיים, מטעי הדרים ושדרות ברושים. נופים ומרחבים אשר במציאות הולכים ונעלמים, ממשיכים להתקיים בציוריו של רובין, חופשיים מתלות בנראה לעין.

ידיד רובין נולד בקיבוץ גבעת חיים בשנת 1938. בעקבות הפילוג בקיבוץ הצטרפה משפחתו לקיבוץ גבעת חיים איחוד. בסוף שנות ה-50 נסע עם משפחתו לאוסטריה, שם למד מספר חודשים באקדמיה לאמנות בווינה. לאחר שובו לישראל התגייס לצה"ל ושירת כצנחן. לאחר שירותו הצבאי למד במכון אבני, אצל אביגדור סטימצקי, ובשנת 1967, בעקבות קבלת מלגה, נסע ללמוד ברויאל קולג' אוף ארט בלונדון. בין השנים 1981–1983 התגורר ביפו, ולאחר מכן שב להתגורר בקיבוץ.

בניגוד למוריו הוא דחה את המופשט.

לציור הנוף של ידיד רובין שכונה "הצייר הארץ ישראלי האחרון" אין תקדים במקומותינו, כתבה עליו גליה בר אור בספר שיצא לרגל התערוכה הרטרוספקטיבית של רובין במוזיאון תל אביב בשנת 2010 . הוא נותן דרור לצבע שלא נראה כמותו באמנות הישראלית ומתענג על הדקורטיבי.

מחידותיו של האמן – רובין צייר בסטודיו חסר חלונות, כשהוא ישוב על הרצפה או בעמידה מול הבד הנשען אל גב כיסא, מורח את הצבע בידיים, במרית, במברשות או ישר מהשפופרת, סגנונו אינטנסיבי ודחוס בצבעוניות דשנה ומרהיבה. מפתיעה, וגם מחממת לב, העובדה שבניגוד למוריו הוא דחה את המופשט.

הציור של רובין חושני, מרהיב, ועשיר בהמצאות ציוריות. הדגמים הצבעוניים החוזרים על עצמם יוצרים מכלול מאורגן: שדות הצורה והצבע מורכבים מרצף חוזר ונשנה של קיווקווים, קווים, נקודות ועיגולים, המאזנים את המקצבים האופקיים והאנכיים לכלל מבנה הרמוני וקצבי, ויוצרים תחושה עזה של שפע וחיוניות, שכמו מבקשים לפרוץ את גבולות הבד. לצבע חירות כה רבה בעבודתו עד שהוא משתלח מתוך הציור כאובייקט בעל גוף ונפח.

"אני מצייר את נופי הקיבוץ, אך הם בעצם נופי הנפש. אינני מצייר בהסתכלות ישירה, אלא מתוך הצטברות של תחושות למצבים בנוף, מתוך תחושה שאני נתון במערכת שאיננה מקרית", אמר רובין. אני יכול להיות במנהטן או באירופה ולהמשיך לצייר את הנוף של הקיבוץ. הנופים שלי מבטאים את הנפש שלי".

רובין היה אמן שצייר כל חייו אותו הדבר בצורה אובססיבית וסיזיפית. רובין זכה בפרס שר החינוך והתרבות היוקרתי לשנת 2005, ועבודותיו הוצגו באותה שנה במוזיאון תל אביב. ב- 2010 הציג תערוכת יחיד רטרוספקטיבית במוזיאון תל אביב לאמנות.

* נירה יצחקי, בעלת גלריית 'שלוש', עבדה עם ידיד רובין לאורך כל הקריירה האמנותית שלו וגם אצרה את התערוכה האחרונה שהתקיימה לאחרונה בגלריה.

**  כל העבודות באדיבות גלריה 'שלוש לאמנות עכשווית'

צילום : אבי חי

*** כל הציורים בכתבה – הם ללא כותרת
גלריית 'שלוש לאמנות עכשווית'
מזל תאומים 4, תל אביב-יפו
www.chelouchegallery.com

      btt