“מה אתה רוצה לומר לי”? בעלי כלבים רבים שואלים שאלה זו, או דומה לה, הרבה במהלך חייהם המשותפים עם הכלב. אנחנו, כאנשים שחולקים את חיינו עם כלבים, תמיד רוצים להבין מה עובר בראש של חברינו הטוב ושותפינו לדירה (במיוחד אם קורה משהו לא רגיל). האמת היא שהכלבים שלנו מנסים לתקשר איתנו כל הזמן, אנחנו פשוט לא תמיד מבחינים בכך או מבינים מה הם מנסים לשדר לנו. אחת מדרכי התקשורת הזו הן נביחות, אשר לצערנו הן דרך תקשורת בעייתית במיוחד עבור אנשים. נביחות קיבלו אסוציאציה מאוד שלילית בתרבות שלנו. אנשים רואים נביחות כדבר שלילי בהכרח, ונפוץ לראות בעלי כלבים נלחצים או אף גוערים בכלבם למשמע נביחה בודדת וחלשה.
למה כלבים נובחים?
נביחות הן אחד מאמצעי התקשורת המתקדמים יותר של כלבים ולרוב יופיעו כאשר הרגש המעורב מאוד חזק או כאשר ניסיונות תקשורת קודמים לא הועילו (זאת אומרת שבמקרים רבים כלב נובח כאשר הוא מיצה את האפשרויות האחרות להעביר את המסר שלו). נביחה משמשת את הכלב גם בכדי להעביר את המסר כאשר דרכים אחרות, כגון שפת גוף, לא אפשריות (למשל ממרחק או בגלל מחסום פיזי). כמו הרגשות השונים, גם לנביחה עצמה יש משמעויות שונות וחשוב לדעת להבין אותן ולהבדיל ביניהן, על מנת לשפר את התקשורת בין הבעלים לכלב וכך גם את הקשר ביניהם.
כאשר אנחנו לומדים להתבונן לעומק, נוכל להבין את מה שהכלב רוצה לתקשר אלינו. כלים ושיטות מוכחות שיסייעו לכם להבין את השפה של כלבכם תוכלו ללמוד במרקר בייסיק – קורס האונליין שלנו
ישנם שישה סוגי נביחות שונים שבעל כלב ממוצע צפוי להיתקל בהם במהלך חייו עם כלב: נביחות אזהרה, נביחות תסכול, נביחות משחק, נביחות הרחקה, נביחות שעמום ונביחות התרגשות. ניתן להבדיל בין סוגי הנביחות לפי הדפוס שלהן, הטון של הנביחה וכן שפת גוף המלווה את הנביחות.
נביחות אזהרה:
כלב נובח נביחות מסוג זה כאשר הוא מרגיש סכנה או איום עליו או על משאביו. נביחת האזהרה משמשת גם כהתראה לפרט הזר, כאשר הוא מתקרב לטריטוריה של הכלב, וגם כהודעה לחבורה של הכלב (כלבים הם לא חיות להקה, אם חיים ב”חבורות” דינמיות וזמניות) אודות הפרט הזר. נביחה זו מאוד נפוצה בקרב כלבים החיים בחצרות ומנסים למנוע מאנשים ובעלי חיים אחרים מלהתקרב לטריטוריה שלהם. נביחות אזהרה לרוב מתמשכות כל עוד אותו האיום (בעיני הכלב) נמצא בקרבת הטריטוריה או הכלב עצמו, ויתבטאו בטונים בינוניים ונמוכים.
נביחות הרחקה:
נביחות הרחקה יכולות להישמע באחד משני מקרים: אחד, כהמשך ישיר לנביחות אזהרה- כאשר הפרט הזר אינו מגיב לנביחות האזהרה והופך לאיום ממשי. השני, כאשר הכלב חווה חוויה שאינה נעימה לו ומנסה להפסיק אותה (למשל מגע לא נעים או משחק כוחני מדי). בשני המקרים מטרת הנביחה היא להרחיק את הגורם המאיים, וכן לשמש כניסיון אחרון לפני שהכלב ינסה להגן על עצמו (או על המשאב). נביחות אלו הן לרוב חדות, בטון נמוך ומלוות בנהמות. לרוב ניתן יהיה להבחין בסמירת הפרווה, חשיפת שיניים, מבט מכוון ישירות אל האיום ודריכות של השרירים.
נביחות שעמום:
כאשר הכלב נמצא בסביבה מונוטונית וחסרת גירויים, הוא יחפש איך להעסיק את עצמו. דרך אחת, ולרוב לא הראשונה שכלב יבחר בה, היא נביחות על מנת לשבור את המונוטוניות וכן לשחרר מעט אנרגיה. נביחות אלו יכולות להישמע גם כתוצאה מבדידות או בידוד של הכלב, בניסיון לחפש תגובה של מישהו בסביבה. נביחות אלו הן לרוב מחזוריות, מתמשכות, עם מרווחים ביניהן ומונוטוניות, בטון בינוני או גבוהה. נביחות שעמום לרוב יהיו מלוות בתנועה של הכלב במרחב בניסיון למצוא תעסוקה או קשר.
נביחות משחק:
כלבים ישתמשו בנביחות המשחק הן לשם הזמנה למשחק והן כתקשורת במהלכו.. כהזמנה למשחק נביחות אלו יהיו בודדות ובטון גבוהה, בדרך כלל מלוות בקידת משחק (כפות רגלים קדמיות ומרפקים על הקרקע, גב ישר וישבן מורם), תנועות משחק (קפיצות וקפצוצים במקום, ניסיונות לרדוף או לברוח) או שכיבה על הצד כהזמנה למשחק. לעיתים נביחת משחק תהיה מלווה גם בהתנשפות.
בדומה לנביחות משחק שנועדו להזמין למשחק כלב נובח במהלך משחק בכדי לשמור את חברו למשחק מעוניין וכן על מנת להודיע כי הוא עצמו עדיין מעוניין במשחק. גם במקרה זה הנביחות יהיו בטון גבוה ולרוב ילוו בתנועות משחק וזנב מקשקש במהירות(חשוב לציין כי קיימת גם נהמת משחק. נהמה זו אינה מהווה סימן של תוקפנות או איום אלא רק משחק אינטנסיבי יותר. ניתן להבחין בין נהמת משחק לנהמת הרחקה לפי שפת הגוף של הכלב וכן לפי הטון, כאשר טון של נהמת משחק הוא יותר גבוהה והנהמה מכילה פחות צלילי גרגור).
נביחות התרגשות:
זהו אחד מסוגי הנביחות היותר נפוצים בחיי היומיום, במיוחד בקרב כלבים אנרגטיים. כלבים אלה ממילא מלאי אנרגיה והתרגשות ולכן, כאשר קורה משהו נוסף שמרגש אותם עוד יותר כל הרגש האגור עלול להתפרץ בצורה של נביחות. זמנים נפוצים למצוא כלב נובח מהתרגשות הם כאשר בני הבית חוזרים הביתה לאחר שהכלב היה לבד הרבה זמן או כאשר מתאפשר לו לשחק לאחר זמן מה של שעמום (באופן כללי נביחות התרגשות מתרחשות בדרך כלל כאשר כלב עומד או מתחיל לקבל משהו שהוא מאוד אוהב, לאחר פרק זמן ממושך שציפה לו. יש כלבים שאפילו נובחים מהתלהבות בהתחלה של סשן אילוף). נביחות אלו בדרך כלל מקוטעות ועם מרווחים ארוכים ביניהן, לרוב בטונים גבוהים, ומלוות בתזזיתיות כללית של הגוף, זנב מקשקש במרץ ואוזניים מורמות.
נביחות תסכול:
בדומה לנביחות ההתרגשות, נביחות תסכול מופיעות כאשר הכלב נמצא קרוב למשהו שהוא מאוד רוצה להשיג, אך ההבדל הוא בכך שנביחות תסכול לרוב מופיעות כאשר הכלב לא מסוגל להשיג את מבוקשו. כלבים קשורים או סגורים בחצר נוטים לנבוח מתסכול בגלל אנשים שעוברים בקרבת מקום או כאשר משחק אהוב של הכלב נמצא מחוץ לטווח השגה. כלבים יכולים לנבוח מתסכול גם בעת משחק עם צעצועי האכלה\פאזלים לכלבים, אך נביחות אלו הן לרוב סימן שהמשחק קשה מדי עבור הכלב והוא צריך הורדה ברמת הקושי או עזרה. נביחות אלו לרוב מאופיינות במחזוריות שלהן ולפעמים מערבות גם יללות ויבבות. הכלב לעיתים קרובות יעצור אחרי כל מחזור לראות האם חל שינוי בסביבה. גם כאן שפת הגוף תהיה דרוכה תוך התמקדות ברורה במעוז חפצם (ובמקרה של קשירה או תיחום גם ניסיונות פיזיים ממשים להגיע אליו).
יש שטוענים כי ניתן לפרק נביחות כלבים לעוד תתי סוגים רבים וכי נביחות הן חלק ממערכת תקשורת מפותחת ומחוכמת של הכלבים, בעיקר מול בעלי חיים שאינם כלבים (תקשורת בין כלבית מתבצעת בעיקר על ידי שימוש בשפת גוף והתנהגות טקסית), המערבת בתוכה גם יללות ונהמות. אין לכך הוכחה חד משמעית מכיוון שמחקרים מתקשים לנתח במדויק נביחות – וכל כלב נובח בצורה שונה, ולגזעים מסויימים קיימים דפוסי נביחות שלא קיימים בגזעים אחרים (האסקים סיביריים למשל נוטים לילל וליבב במקום לנבוח, וכלבי שפיץ יפני פיתחו דפוס נביחה מהיר מאוד האופייני רק לגזע זה).
בין אם נביחות הן צורת תקשורת מחוכמת או פשוט פרץ והתבטאות של רגש חזק, קל לראות שהכלבים מנסים לשדר לנו משהו בנביחותיהם. חשוב שבעלי כלבים ידעו להבדיל ולהבין את נביחות כלביהם כדי שיוכלו לעזור להם. בנוסף, כלבים יעריכו את ההבנה, ובעלי כלבים רבים מופתעים לגלות עד כמה הקשר שלהם עם כלבם משתפר ועד כמה הכלב סומך עליהם יותר, כאשר הם לומדים להקשיב ולהבין מה הכלב רוצה.
