חינוך כלבים גורים – התחלה נכונה

מזל טוב! הבאתם גור או כלב חדש הביתה, ואתם מתרגשים ושמחים על הצטרפותו של בן המשפחה החדש לביתכם.  התחלה נכונה עם הגור/כלב שלכם תעזור לכם להתאים את הגור לחיי המשפחה שלכם, ותוביל לכך שהחיים המשותפים שלכם יהיו קלים ונוחים יותר בהמשך. מאמר זה מכוון להתחלה נכונה עם גור, אך מרבית הדברים יהיו רלבנטיים גם באימוץ כלב בוגר.

זוהי הזדמנות לציין שקורס האונליין שלנו מרקר בייסיק כולל ידע והדרכה בוידאו בנושא אימוץ גורים וכלבים. בעזרת הקורס ובהשקעה לא גדולה, תוכלו לתת לכלבכם החדש את כל מה שהוא צריך על מנת להסתגל לבית החדש שלו ולבעליו החדשים, ולהפתח בצורה תקינה. 

לגורים קטנים, כמו לילדים, יש הרבה מה ללמוד על העולם שלנו (ושלהם). תצטרכו לעזור לגור שלכם ללמוד היכן לעשות את צרכיו, אלו צעצועים הם שלו ואלו שלכם, כיצד לקבל את פניכם כשאתם חוזרים הביתה וכיצד לשחק איתכם כך ששניכם תיהנו, איך עליו לנהוג בבני הבית האחרים (כולל בעלי-חיים נוספים החיים איתכם) ובאנשים שבאים לבקר, בין היתר.  המשימה אולי נראית קצת גדולה ומתישה, אך היא לא מסובכת: עם קצת תכנון והרבה התמדה תוכלו להשיג את כל יעדיכם בזמן קצר יחסית. חשבו על מאמצים אלו כעל כסף שמושקע בבנק וצובר ריבית, אותה תקבלו בצורת שנים רבות של חיים נוחים ומהנים עם כלבכם המאושר והמחונך!

מה ללמד גור

• חשיפה:

בין גיל 7-14 שבועות בערך ישנו חלון הזדמנויות מיוחד לחשיפת הגור לעולם.  כל מה שהגור יחשף אליו בשלב זה – כל עוד החוויה היא חיובית – ייחשב אצלו לחלק רגיל ונורמלי בעולמו.  כל מה שהגור לא נחשף אליו בשלב זה – או שיש לו עימו חוויה מפחידה או שלילית – רבים הסיכויים שהגור יפתח פחדים כלפיו בעתיד.  לכן חשוב ביותר לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולחשוף את הגור בהדרגה ובזהירות לכמה שיותר מקומות, אנשים, כלבים, רעשים ומצבים.

וטרינרים רבים מייעצים לבעלי גורים לא להוציאם מהבית עד לאחר מתן כל החיסונים – בסביבות גיל 14 שבועות בדרך-כלל.  אך אם נישמע לעצה זאת נפספס את רוב או כל חלון ההזדמנויות לחשיפה נכונה!  יש לשקול את הסיכון שבחשיפת הגור למחלות לעומת הסיכון שהגור יפתח פחדים ובעיות תוקפנות כתוצאה מחוסר חשיפה בגיל המתאים. ניתן להקטין את הסיכון הבריאותי על-ידי הוצאת הגור לטיולים במקומות שאין בהם הרבה כלבים או צואת כלבים, ולא לאפשר לו להתקרב לכלבים זרים.  אפשר למשל לקחת את הגור באוטו למרכז קניות קטן ולבלות איתו קצת זמן מחוץ לחנויות.  כך הגור יקבל חשיפה לאנשים, מכוניות ועגלות-קניות אך לא לכלבים.  מצד שני, גם החיברות (סוציאליזציה) עם כלבים אחרים היא חשובה ביותר, אז כדאי מאוד להיפגש עם כלבים שאתם כן מכירים ושהינם מחוסנים ובריאים – כלבים של שכנים, חברים וקרובים או בקבוצת משחק מיוחדת לגורים – ולתת להם לשחק ביחד.  הגור ילמד מהכלב הבוגר נימוסים ודרכי תקשורת כלביות, ובכך יפחית את סיכוייו לתוקפנות כלפי כלבים בעתיד.

• הרגלה להיות לבד:

חשוב מאוד להרגיל את הגור כבר מההתחלה להישאר לבד מבלי להילחץ מכך.  הכלב הוא חיה חברתית והישארות לבד אינה טבעית לו – הוא זקוק לחברה ולתשומת לב רבה בכל יום.  אך רוב האנשים נמצאים מחוץ לבית שעות רבות בכל יום, לכן חשוב להרגיל את הגור לכך כבר מההתחלה, ובצורה הדרגתית ונעימה.  כאשר אתם יוצאים מהבית – עשו זאת לזמנים קצרים בהתחלה, ודאגו לתת לגור משהו טעים ללעוס שיעסיק אותו בזמן היעדרותכם.  קונג ממולא וצעצועי האכלה הם תעסוקה טובה ויחסית ממושכת לגורים.  חשוב גם לעייף את הגור היטב לפני שאתם עוזבים את הבית (וכמובן לתת לו הזדמנות לעשות צרכים), כדי להקל עליו ולהגדיל את הסיכויים שהוא פשוט ישן עד שתחזרו.

• שימוש בתיחום:

תיחום הגור או הכלב החדש למקום מסוים קטן בבית יועיל מאוד במניעת בעיות התנהגות והרגלים רעים.  תיחום יסייע לכם ללמד את הגור היכן לעשות את צרכיו, אלו חפצים מותר לו ללעוס ואלו אסור, איזה מזון שלו ואיזה לא- על-ידי מניעת הופעתן של ההתנהגויות הלא-רצויות.  אם למשל הגור אוהב לבדוק את תכולת פחי הזבל, תיחום ימנע ממנו גישה אליהם.  אם הגור עדיין נוהג לעשות את צרכיו בבית, תיחום יגרום לו לרצות להתאפק עד שתוציאו אותו אל המקום המתאים בחוץ.  תיחום גם ימנע ממנו להציק לכם בזמן הארוחות ולקפוץ על אורחים כשהם באים, או על הילדים כשהם משחקים בחצר.  לא פחות חשוב, תיחום יעזור לכם ללמד את הגור שזה בסדר להיות לבד ולהתעסק עם הצעצועים שלו כשאתם לא בבית, מבלי שהוא ילחץ מהפרידה מכם.

כללים לשימוש נכון בתיחום:

1. התיחום יכול להיות בגדר גורים מיוחדת, בחדר שבדלת שלו הותקן שער תינוקות, או בכלוב מיוחד המתאים לכלבים (כלבים רבים מאוד אוהבים את הכלוב כשהם מתרגלים אליו, ובוחרים לנוח בתוכו אם משאירים להם את הדלת פתוחה!).  ניתן לארגן מספר אזורי תיחום, למשל אחד בסלון לשימוש כשאתם בבית ואחד במרפסת לשימוש כשאתם לא בבית.

2. חשוב מאוד להרגיל את הגור לתיחום בצורה הדרגתית!  יש לתת לו שם עצמות וצעצועי האכלה שיעסיקו אותו ויגרמו לו להנות מהשהייה שם.  אין לסגור את הדלת/גדר מייד אלא לאמן את הגור לשהות שם תוך שהוא מקבל חטיפים בעוד אתם סוגרים את הדלת ומתרחקים לרגע. לאט לאט האריכו את משך הזמן שהגור שוהה בתיחום (בהתחלה בשניות, אחר-כך בדקות), אך שימו לב שאם הגור מתחיל לבכות או לנבוח – זה אומר שהתקדמתם מהר מדי בתהליך ההרגלה.

3. אין להשתמש בתיחום כעונש אלא רק כדי למנוע התנהגויות לא-רצויות.  יש לסדר לכלב מקום נוח ומזמין לשהות בו, כולל מיטה או שמיכה וכמה צעצועים מעניינים.

4. התיחום מיועד לזמנים בהם אתם עסוקים מדי להשגיח מקרוב על הכלב, או כאשר אתם לא בבית.  אם אתם נעדרים לשעות רבות, יש לדאוג שאזור התיחום מספיק גדול כך שלגור יהיה איזור נפרד לעשיית צרכים, ואפשרות להתרחק מהם לאחר מעשה.  פתרון מצויין שתופס תאוצה בישראל הוא שימוש בדוגווקר: מישהו שיוציא בשבילכם את הגור לטיול כאשר אתם לא בבית.

5. כלל בסיס למשך הזמן שגור מסוגל להתאפק הוא הגיל בחודשים +1, כלומר גור בן חודשיים יכול להתאפק בסביבות השלוש שעות ואז יצטרך לצאת להתפנות.  ככל שתוציאו את הגור יותר פעמים ביום, הוא ילמד מהר יותר להתאפק ולהתרוקן שם.

6. חשוב מאוד שאת רוב היום שלו הגור יעביר בחברתכם, ולא מבודד בתיחום שלו. כך תבטיחו שהגור יקבל מספיק תשומת לב וחברה לה הוא זקוק מאוד, ושיהיו לכם מספיק הזדמנויות לחנך את הגור וללמד אותו כיצד להתנהג ברחבי הבית.

• עיכוב נשיכה:

על-פי הוטרינר ההתנהגותי ד”ר איאן דנבר, הדבר החשוב ביותר שעל בעלי כלבים גורים ללמד הוא “עיכוב נשיכה”.  זה אומר שהגור לומד להיות מודע לכוחו ולנשוך חלש כדי שלא לפגוע בעור העדין של בני האדם.  כל כלב עלול לנשוך; כלב שלא למד עיכוב נשיכה בגיל צעיר עלול לגרום לפציעה חמורה.  כלב שלמד עיכוב נשיכה בד”כ יימנע מגרימת נזק כלשהו לאדם אותו הוא נושך.

תהליך הלימוד מתחיל עם האחים לשגר ועם האמא, ולכן חשוב מאוד להשאיר את השגר ביחד אצל המגדל עד לגיל 7-8 שבועות ולא להפריד ביניהם קודם לכן.  התרגול חייב להימשך עם המשפחה החדשה של הגור כדי שהוא יפנים את השיעור היטב.  הסבר מפורט ניתן למצוא כאן.

• מניעת רכושנות:

אחת הסיבות הנפוצות לנשיכה של כלב היא רכושנות: הכלב לא רוצה שייקחו לו “אוצר” כגון עצם לעיסה או מזון.  הכלב יכול להיות “רכושני” גם על גופו (לא מסכים שייגעו בו בצורה מסויימת או באיזורים מסויימים בגוף) או על המיטה שלו או שלכם, ולהגיב באיומים כשמתקרבים אליו.  הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רכושנות ותוקפנות שקשורה אליה היא מניעה מראש.  הנה כמה דרכים למנוע רכושנות ולהרגיל את הגור למגע:

• האכילו את הגור מתוך ידכם לפחות פעם ביום.  אפשר ורצוי לנצל את ההזדמנות לצרכי אילוף ולימוד!

• כשהגור אוכל, הישארו לידו והוסיפו לו מדי פעם משהו טעים לקערה (עם ובלי להרים אותה ממנו, לסירוגין).  אז הוא ילמד לחכות בציפיה להופעת היד שלכם בקערה שלו (“יש! הנה נקניק!!”) במקום לדאוג שתיקחו לו את האוכל.

• למדו את הגור את הסימנים “קח” = רשות לגעת/להרים משהו, “עזוב” = אל תיגע ו”שחרר” = תן לי את מה שאצלך בפה, ותרגלו אותם עם חפצים שונים לאורך כל היום.  כמובן שהגור יקבל מכם משהו טעים בתמורה לעזיבת החפץ שביקשתם!

• משחקי החלפות: למדו את הגור להביא צעצוע והגישו חטיף טעים לפני אפו כדי שישחרר אותו, ואז תנו לו בחזרה גם את הצעצוע שהביא.  עשו החלפות כאלה עם כל דבר שהגור מרים בפיו, ותמיד תמורת משהו “שווה”!  אם הגור הרים משהו שלכם – אך לא משהו מסוכן – לכו קודם להביא חטיף או צעצוע ורק אז בקשו מהגור לשחרר את החפץ האסור.

• הרגילו את הגור למגע בכל חלקי גופו: בגב, ראש, אזניים, פה, זנב, בטן, כפות רגליים,  וציפורניים.  תרגלו איתו “בדיקות” כפי שעושה הוטרינר (כולל החזקה הדוקה של גופו או ראשו לכמה שניות, כמו במתן זריקה), הברישו את פרוותו ושיניו, ולמדו אותו שבסוף כל תרגיל הוא מקבל חטיף טעים.

• אם הגור נרתע מהמגע, עבדו איתו בצורה עדינה ביותר ודאגו שהשיעור יהיה קצר למדי (שניות ספורות בהתחלה) כדי שהגור לא יילחץ.  השתמשו בחטיפים טעימים ובקול רגוע והתקדמו לאט לאט, בקצב של הגור.

• למדו את הגור לזוז כשאתם אומרים לו (כשהוא שוכב באמצע הדרך, או כשאתם רוצים שהוא יירד מהספה) בעזרת חטיף קטן שאתם זורקים לו.  חשוב שקודם תאמרו את הסימן “זוז” ורק אח”כ תזרקו לו את החטיף, ועשו זאת כך שיצטרך לזוז כדי לאכול אותו.

** חשוב מאוד! אם הגור/כלב מאיים עליכם (קופא במקום, נוהם, נועץ מבט חד, או מנסה לנשוך אתכם או את האוויר) כשאתם מנסים לקחת ממנו משהו או כשאתם נוגעים בו – אל תמשיכו ללא עזרת אשת/איש מקצוע מנוסה במרקר טריינינג!

• חינוך ואילוף בסיסי (משמעת):

הרגילו את הגור כבר מההתחלה לכללים של הבית.  איפה אתם רוצים שיישן?  האם מותר לו לעלות על הספות?  איך אתם רוצים שינהג בזמן שאתם אוכלים?  איך אתם רוצים שיקבל את פניכם ופני האורחים שמגיעים?  אלו משחקים אתם רוצים לשחק עם הגור, ומהם החוקים שלהם?

רצוי לחשוב במושגים של מה הייתם רוצים שהגור יעשה (יישב כדי לקבל אורחים, יישכב בשקט כשאתם אוכלים) ולא במושגים של מה אסור לו לעשות (לא לקפוץ על אנשים, לא להתחנן לאוכל).

התחילו לעבוד עם הגור על משמעת בסיסית – תגובה לשמו, שב וארצה, הישאר, חכה (לא לעבור בדלת), בוא, עזוב ושחרר.  שיעורים קצרים ותכופים (חמש דקות, 3-4 פעמים ביום) יעילים יותר משיעור אחד ארוך ומעייף.  דאגו שהשיעור יהיה מהנה ומעניין לכלב (ולכם!) והפסיקו כשלשניכם יש “טעם של עוד”, כדי שהגור תמיד ירצה ללמוד ולהקשיב לכם.  אם אתם נהיים מתוסכלים, צאו להפסקה ונסו שוב מאוחר יותר.

למדו את הגור “טריקים” מצחיקים ושחקו איתו הרבה – זה יעמיק את הקשר שלכם ויתרום רבות לתקשורת ביניכם.  וחוץ מזה, זה כיף!