ברכותיי! גור חדש בבית! איזה כיף ואיזו שמחה! אבל הבית… הוא מלא בשלוליות והריח פשוט לא יוצא! מה עושים? איך נלמד את הגור שמקומם של הצרכים בחוץ ולא בפנים? לפניכם כמה טיפים שיעשו את חינוך הגור לצרכים להרבה יותר קלה.
מה זה חינוך לצרכים?
“חינוך לצרכים” הוא מונח קצת מצחיק, כי בעצם מדובר בתהליך טבעי שקורה מעצמו: כל יונק צעיר לומד לעשות את צרכיו הרחק מאזור המחייה של משפחתו, מבלי שאף אחד כועס עליו או גוער בו כאשר הוא טועה. כל שעלינו לעשות הוא ליצור לגור סביבה שתתמוך בתהליך הזה ותעזור לו להיות כמה שיותר קצר וברור.
תהליך אילוף גורים לצרכים
בתהליך החינוך לצרכים כלולים שלושה דברים שונים:
- הבנה של מה מוגדר אצלנו כ”שירותים”
- התפתחות טבעית של יכולת ההתאפקות של הגור
- תקשורת בינינו ובין הגור שתסייע לו להבין עם שני הדברים הנ”ל
ההגדרה של “שירותים” מבחינת הגור, בהתחלה, היא: כל מקום, מצע או משטח חוץ מאיפה שאני ישן ואוכל. המטרה שלנו היא לשנות לו את ההגדרה ל”משטח טבעי שנמצא מחוץ לבית” (כגון דשא, אדמה, חול) וניתן אפילו להגדיר לו מקומות מסוימים שהם בעדיפות להתפנות, כגון פינת החצר שכיסינו בחצץ והאזור החולי שמול הבית. את זה עושים פשוט על-ידי יצירת הרגל של עשיית צרכים במקומות הללו, תוך מניעת התפתחות ההרגל להתפנות במקומות שאנו לא רוצים שיוגדרו כ”שירותים” (הרצפה, השטיחים, המעלית).
כמה זמן כלב יכול להתאפק?
גור כלבים קטן אינו יכול להתאפק הרבה זמן. נהוג לחשב את משך המסוגלות הפיזית להתאפקות לפי גיל הגור בחודשים פלוס עוד שעה. למשל, גור בן חודשיים יכול להתאפק עד שלוש שעות. כמובן שעלינו מוטלת המלאכה ללמד את הגור שלנו להתאפק. בוודאי כשמדובר בגורים צעירים, ואין לצפות מאף כלב, בשום גיל, להתאפק יותר מדי! זה לא בריא ולא נעים, לכן גם בוגרים מומלץ להוציא לטיול 3-4 פעמים ביממה, ועדיף שלא יתאפקו יותר מאשר 7 שעות בממוצע באופן קבוע.
תקשורת עם הגור שלנו יכולה וצריכה להיות דו-כיוונית: הוא יבין וילמד דברים שאנו רוצים שיעשה, ואנחנו נבין את התקשורת הלא-מילולית שלו: מה הוא מרגיש, צריך ורוצה כרגע, ונשתדל להיענות לו. תהליך החינוך לצרכים הוא בסיס מצוין לתקשורת דו-כיוונית שכזו, שכן הוא מספק לנו הרבה הזדמנויות לתרגול במהלך היום.
איך לאלף גור כלבים לצרכים?
הרבה טיולים במהלך היום
הדבר הראשון שנעשה כשניגש למשימת החינוך לצרכים הוא להוציא את גור כלבים להרבה טיולים! בתחילה נוציא את הגור הקטן כל שעתיים (ואפילו פחות). הטיולים הללו נועדו לעשיית צרכים ולכן הם קצרים. אם הגור עשה את צרכיו בחוץ – מעולה! נמשיך מעט את הטיול (כדי לתת לו חיזוק על הביצוע המוצלח) ואז נחזור הביתה. במידה ולא עשה כלום, נחזור הביתה וננסה שוב לאחר כמה דקות. המטרה של הוצאת הגור לטיולים מרובים היא לצמצם עד כמה שאפשר את עשיית הצרכים בתוך הבית, ולאפשר לנו לחזק את עשיית הצרכים בחוץ.
חיזוקים, על מה ולמה?
מה זה חיזוק, ולמה בכלל צריך לחזק את הגור על משהו שכל-כך ברור לנו?
לנו זה ברור, כלבים עושים צרכים בחוץ ולא בבית! אבל הגור החדש שלנו עוד לא למד את החוקים של הבית ולכן עלינו ללמד אותו. כאשר אנו נותנים חיזוק (חטיף, למשל) בעקבות התנהגות מסויימת, אנחנו גורמים להתנהגות הזאת להופיע יותר ויותר בעתיד. לכן, בטיולים שאנחנו נעשה עם הגור נרצה לחזק אותו על עשיית צרכים בחוץ, ולא סתם לחזק, ממש לעשות לו מסיבה! בצורה זו הגור ילמד שהרבה יותר משתלם לו לעשות את צרכיו בחוץ מאשר בבית. בשלב הזה, ככל שנחזק את הגור יותר, ככה הוא ילמד יותר מהר: צרכים עושים בחוץ ולא בבית! אל חשש, לא תצטרכו להמשיך לחזק אותו לנצח על התנהגות זו.
אם אתם רוצים לדעת עוד על חיזוקים, יש את כל הידע הרלוונטי בקורס מרקר בייסיק.
מתי להוציא גור כלבים?
מעבר לטיולים היזומים שנעשה לגור, ישנם מצבים בהם הגור כמעט בוודאות יהיה צריך להתפנות, וזו ההזדמנות שלנו לצאת איתו ולחזק אותו על עשיית צרכים בחוץ.
מהם אותם מצבים?
- לאחר שינה: כשהגור רק מתעורר משינה, בין אם זה בבוקר אחרי שנת לילה טובה ובין אם זה אחרי תנומה במהלך היום, רוב הסיכויים שהוא חייב, אבל חייב להתרוקן! אז יאללה, שימו נעליים (כדאי למהר), קחו איתכם החוצה חטיפים ותחזקו אותו על ביצוע מוצלח!
- אחרי משחק: שיחקתם עם הגור בבית, הוא השתולל ורץ, אז עכשיו מהר מהר, לפני שתפספסו, רדו איתו למטה שיתפנה. ואל תשכחו לחזק 🙂 ואם במהלך המשחק אתם רואים אותו פתאום נעצר – זה הזמן לצאת להתפנות!
- אחרי אוכל ושתיה: כמובן שלאחר שהגור שותה הרבה הוא יהיה צריך לעשות צרכים. אחרי אוכל וחטיפים, אם אתם עובדים איתו או מפנקים אותו, הגור יהיה צמא וילך לשתות. הזדמנות מיד לצאת החוצה.
מתי עוד?
יכולים להיות מצבים נוספים בהם נצטרך לצאת עם הגור מעבר לטיולים היזומים שלנו. הדבר הכי חשוב הוא ללמוד לקרוא את שפת הגוף שלו ולהקשיב לנסיונות התקשורת שלו איתנו. ישנם סימנים מוקדמים לכך שהגור עומד לעשות צרכים: התבוננו בו ולימדו את הסימנים, ככה תהיו מוכנים תמיד! חלק מהסימנים הנפוצים הם רחרוח של הרצפה, הסתובבות במקום, חפירה ברצפה, הסתובבות ליד הדלת, בכי ועוד. ככל שתגיבו יותר לסימנים המוקדמים של הגור שלכם, כך הוא ילמד לתקשר איתכם ובהמשך גם להתאפק עד שתוכלו להוציא אותו.
תיחום – כן, לא, למה לא?
כולנו אנשים עסוקים ורובנו לא באמת יכולים להוציא את הגור כל שעתיים לטיול. אז איך בכל זאת נמנע את הלכלוך בכל הבית ונחנך את הגור להתפנות בחוץ? ובכן, תיחום יכול לעזור בפתרון בעיה זו. ישנם שני סוגי תיחום שנשתמש בהם ולכל אחד היתרונות והחסרונות שלו.
- כלוב טיסה: היתרון המשמעותי בשימוש בכלוב הוא שבעבודה נכונה, הגור לא יעשה צרכים כלל בזמן השהיה בו. השלב הראשון בשימוש בכלוב טיסה יהיה להרגיל את הגור לשהייה בו. ההרגלה תהיה הדרגתית ותיעשה בצורה הנעימה ביותר, על-פני מספר ימים ואף שבועות (לפי קצב ההסתגלות של הגור). בסופו של תהליך ההרגלה רוב הגורים יאהבו את הכלוב ואף יבחרו לשהות בו גם כאשר אין באמת צורך בכך. חשוב להתאים את גודל הכלוב לפי הגודל שהגור יגיע אליו בבגרותו ולא לפי הגודל שלו כרגע.
כיוון שהכלוב אינו מאפשר לכלב להסתובב ולמתוח את שריריו, ישנה מגבלה חמורה של מספר השעות שכלב יכול לשהות בכלוב ברציפות (דבר שמעוגן גם בתקנות לחוק צער בעלי חיים). בגדול, הגור יכול להישאר רק עד ארבע שעות רצוף בתוך כלוב סגור. כמובן שמשך השהיה בכלוב יהיה מותאם גם ליכולת ההתאפקות של הגור! גור שמסוגל כרגע להתאפק עד שעתיים, לא ישהה בכלוב יותר מזמן זה, לפחות בהתחלה. בצורה הדרגתית נוכל לעכב את היציאה מהכלוב, כל פעם עוד קצת, לצורך שיפור המיומנות של הגור להתאפק.
חשוב גם לזכור שלא כל כלב אוהב את הכלוב (גם לאחר הרגלה נכונה) ושגם כלב שאוהב את הכלוב לא יכול לבלות את כל ימיו בתוכו! הכלב הוא חיה חברתית, והבידוד בכלוב עלול בהחלט להזיק לו מבחינה נפשית. בנוסף, הכלב זקוק למספיק מרחב כדי לפרוש את איבריו ולנוע בחופשיות, והכלוב לא מאפשר זאת. זוהי נקודה חשובה במיוחד לגורים היות וגופם עדיין מתפתח ומתחזק, וגור שיבלה יותר מדי שעות בכלוב (במצטבר לאורך היממה, בנוסף למגבלת השעות הרציפות שהגור סגור בכלוב) עלול שלא להתפתח כשורה מבחינה פיזית!
זכרו שהכלוב אומנם מונע מהגור לטעות (להתפנות במקום לא מתאים ואפילו ללעוס חפצים אסורים) אך הגור לא ילמד מכך דבר, אם לא יהיה לו מספיק זמן מחוץ לכלוב, בחברתנו, להתנסות ולהתרגל לכללי הבית. - גדר גורים: גדר הגורים מספקת לגור את המרחב לישון ולאכול בו, להסתובב בחופשיות יחסית, ואפילו יש מספיק מקום לפינה קטנה שבה הגור יעשה צרכים, מבלי שייאלץ לשבת בתוכם. פיתרון זה מומלץ במיוחד למי שלא נמצא בבית לפרק זמן ארוך כל יום. פיתרון זה מונע מהגור לעשות צרכים בכל הבית ומגביל אותו לפינה מסוימת בה הוא לומד לעשות. כמובן שגם עם גדר גורים יש צורך בתהליך הרגלה הדרגתי, ושגם שהייה יתרה בגדר תמנע מהגור ללמוד באמת כיצד עליו להתנהג בבית שלנו. לכן יש להשתמש בתיחום בחוכמה, ורק במצבים בהם אין לנו אפשרות להשגיח על הגור בעצמנו. בשאר הזמן עלינו להיות עם הגור שלנו, לתת לו חיזוקים כשהוא עושה דברים שאנו אוהבים ולנתב/להסיח אותו כאשר הוא מתחיל לעשות דברים לא רצויים.
פיספוסים – מה עושים?
הגור למד לעשות בחוץ! איזה כיף!
לפני שאתם מחזירים את החטיפים לארון והולכים לשבת בנוחות על הספה לחכות עד שהגור יבקש מכם לצאת, חשוב לזכור דבר אחד: למידה היא אף פעם לא רק בעלייה, מדי פעם יהיו גם ירידות. לכן, מידי פעם גם הגור שלנו יפספס ויעשה בבית במקום בחוץ. זה נורמלי לחלוטין, לא להילחץ.
אז מה עושים כשהגור מפספס בבית? ניגשים אליו בשקט ומרימים אותו (רוב הגורים יפסיקו להתפנות כשמרימים אותם) ומוציאים אותו מיד החוצה. אין טעם לגעור בו או להעניש אותו בצורה כלשהי, הטעות היא שלנו (לא הוצאנו אותו בזמן) ולא שלו! מעבר לכך, ענישה, שיכולה להיות גערה, צעקה, מכה על האף ואפילו סתם תגובה מתוסכלת או כועסת, תמיד תקושר אלינו. אנחנו לא רוצים לקבל גור שיפחד לעשות צרכים לידנו, הרי בטיולים הוא יצטרך להתפנות די קרוב אלינו (לפי אורך הרצועה). אנחנו פשוט רוצים ליצור לגור הרגל של עשיית צרכים במקום הנכון, ויצירת הרגל דורשת שני דברים: עקביות וחזרתיות. אין כאן מקום – או צורך – בענישה.
מומלץ לנקות את מקום ה”פספוס” במים עם חומץ, או במים עם מעט אבקת כביסה מהולה בהם, ובכל מקרה לא מומלץ להשתמש באקונומיקה (שמריחה קצת כמו שתן לאף הרגיש של הכלבים). במידה ויש פספוסים במקום קבוע בבית, מומלץ לבדוק את סדר היום שלנו ולהקדים את הוצאת הגור לטיול, ובמקביל אפשר להאכיל את הגור באזור הזה, לשחק איתו שם, וכו’ – כך הוא יבין שזה עוד “שטח מחייה” כמו אזורים אחרים בבית, ולא “שטח שלא משתמשים בו” שיכול להוות שירותים.
אז למה אתם מחכים? הגור מבקש לצאת!
