"כסף, כסף תרדוף", על אהבת הכסף בהלכה הרבנית

האם התושב"ע מעודדת מתן כספים לרבנים ולתלמידי חכמים? האם היותה של ישראל מדינה דתית מנפחת את כיסי הממסד הדתי? להלן התשובות:

ממקורות חז"ל:

  1. פנסיון מלא, לרבות חשבון הוצאות, לתלמידי ישיבות: "כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין" (בבלי, ברכות י' ע"ב).
  2. מתן תמיכה כלכלית תוך הבטחה מניפולטיבית: "כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים, זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר: כי בצל החכמה בצל הכסף" (פסחים נ"ג ע"ב).
  3. הכסף נשאר במשפחה: "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם; לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות…" (בבלי, פסחים מ"ט ע"ב).
  4. פטור ממיסים, כולל ארנונה, לרבנים: "אמר ריש לקיש: רבנן לא צריכי נטירותא… ואמר רב יהודה: מנדה – זו מנת המלך; בלו – זו כסף גולגלתא; והלך – זו ארנונא" (בבא בתרא ז' ע"ב).
  5. פטור מעבודות כפיים וממיסים לתלמידי ישיבות: "תלמידי חכמים – אינן יוצאין לעשות בעצמן עם כל הקהל בבניין וחפירה של מדינה וכיוצא בהן, כדי שלא יתבזו בפני עמי הארץ. ואין גובין מהן לבניין החומות ותיקון השערים ושכר השומרים וכיוצא בהן, ולא לתשורת המלך. ואין מחייבין אותן ליתן המס, בין מס שהוא קצוב על בני העיר בין מס שהוא קצוב על כל איש ואיש…" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, ו').
  6. פרוטקציה והפלייה בעסקים לטובת החכמים: "וכן אם הייתה סחורה לתלמיד חכמים, מניחין אותו למכור תחילה; ואין מניחין אחד מבני השוק למכור, עד שימכור הוא" (שם).
  7. מימון ישיבות תורניות: "כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה… ומי שאי אפשר לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק לאחרים הלומדים" (שולחן ערוך, יו"ד סימן רמ"ו).
  8. דוגמא מרבי עקיבא: לפי התלמוד והמדרשים, טרם החל ר' עקיבא ללמוד תורה היה עני מרוד, אך שימו לב כיצד הוא מתואר בערוב ימיו: "לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למטתו בסולמות של זהב . היתה אשתו יוצאת בקרדוטין [נעלי זהב] ובעיר של זהב [תכשיט זהב יוקרתי]".[1] עולה השאלה: כיצד ייתכן כי אדם כמו עקיבא, שהקדיש כל חייו לתלמוד תורה יהפוך לעשיר כקורח? המקורות חושפים כי עושרו בא לו ממסעותיו הרבים לגיוס כספים ומהמתנות שקיבל מן היהודים בתפוצות, מתוקף היותו "תלמיד חכם".[2]

 

בעת המודרנית:

  1. מכירת קמיעות ותשמישי קדושה:
  • א. הגביע הקדוש אשר ממנו לגם זקן המקובלים, יצחק כדורי ז"ל, מוצע למכירה פומבית במחיר התחלתי של 5000 דולר. לגביע הקדוש מצורף הכיתוב אשר מבטיח כי "השותה בכוס זה זוכה לברכה וישועה ורפואה שלמה…" ("ישראל היום", 16.12.2016).
  • ב. סבון אשר בו הסתבנה אישה צדיקה שנפטרה עומד למכירה; למאושרת שתקנה, מובטח כי תזכה בילדים ("ישראל היום", 29.01.2016).
  • ג. רות קוליאן סיפרה (כתבה ב- YNET, 04.03.14) כי קיבלה הודעה קולית ממרן עובדיה יוסף ז"ל ובה הוא בירך אותה בקולו. תקליט שאל אם היא רוצה גם את יין הישועות שלו. לאחר שהקישה על הספרה 1, ענתה פקידה חביבה והודיעה כי היין והתיקון עולים 180 ₪ אשר ניתן לשלמם דרך הוראת קבע או אשראי.
  • ד. כתבת "ישראל היום" (4.07.2014), חגית רבינוביץ' יצאה ל"טיול מאורגן" (בעלות 130 ₪) למעוכבי זיווג הכולל מסע גלילי דרך מספר קברים, אשר ביניהם: קבר יונתן בן עוזיאל,[3] המומחה הידוע לזיווג; קבר הרשב"י, וגם קבר בונוס – של ר' יהודה בר אלעאי, אשר יש להקיפו 7 פעמים תוך תפילה על פרנסה. כמובן כי הרבנית בן ישי, מארגנת הטיול, אינה נמנעת מלמכור שלל קמיעות על הדרך (כגון: צמידים, נר ישועות וכו').
  1. תקציב המדינה בשירות הדת: ב"ישראל היום" (01.06.14) פורסם כי בשנת 2014 הקצתה מדינת ישראל 100 מיליון ₪ לטובת ההכנות לקראת שנת השמיטה. למעלה מ- 13 מיליון ₪ הוקצו לטובת מכונים דתיים העוסקים בהדרכה ובהסברת ערכי השמיטה.
  2. שווי הונם של רבנים ידוענים אשר נעשה מתוך הדת, ע"פ האתר החרדי "קוקר":
    – הרב יאשיהו פינטו = הונו מוערך בכ-75 מיליון ש"ח.
    – הרבי מגור יעקב אריה אלתר = הונו מוערך בכ-350 מיליון ש"ח.
    – הרב יורם אברג'יל = הונו מוערך בכ-35 מיליון ש"ח.
    – הרב םנחס אבוחצירא = הונו מוערך בכ-1.3 מיליארד ש"ח.
    – הרב יעקב איפרגן = הונו מוערך בכ-90 מיליון ש"ח.
    – הרב יששכר דב רוקח = הונו מוערך בכ-180 מיליון ש"ח.
    – הרב ניר בן ארצי = הונו מוערך בכ-100 מיליון ש"ח.
    – …הבנתם את הרעיון…
  3. עיתון "הארץ" (20.08.2013) פרסם את עלות שכרם השנתי של רבני הערים בישראל. הדקו חגורות והחזיקו חזק, הנה מגדם מייצג:[4]
  • א. רב העיר קריית מוצקין (כ- 41 אלף תושבים): 1.07 מיליון ₪.
  • ב. רב היישוב אבן יהודה (כ- 14 אלף תושבים): 954 אלף ₪.
  • ג. רב היישוב גן יבנה (כ- 21 אלף תושבים): 928,843 ₪.
  • ד. הרב היישוב אלקנה בשומרון (כ- 3,800 תושבים): 765,377 ₪.
  • ה. רב העיר יבנה (כ- 34 אלף תושבים): 724,343 ₪.
  • ו. רב היישוב קרני שומרון (כ- 6,500 תושבים): 688,171 ₪.
  • ז. רב העיר יקנעם עילית (כ- 20 אלף תושבים): 685 אלף ₪.
  • ח. רב היישוב אזור (כ- 12 אלף תושבים): 604 אלף ₪.
  • ט. רב העיר ראש העין (כ- 41 אלף תושבים): 603 אלף ₪.
  • י. רב העיר קרית אונו (כ- 34 אלף תושבים): 588 אלף ₪.
  • יא. רב העיר בת ים (כ- 129 אלף תושבים): 581 אלף ₪.

 

  1. מיליונים לטובת שירותי הדת: עיתון "כלכליסט" (30.05.11) פרסם נתונים מבהילים בכל הקשור להוצאת כספי משלם המיסים לטובת שירותי דת;75 מיליון ₪ למימון העסקתם של 530 רבנים ובלניות, 20 מיליון עבור הרבנות הראשית, כאשר מחצית מהסכום מופנית לתשלום משכורות; 20 מיליון עבור תקצוב המשרד לשירותי דת עצמו; 3 מיליון לטובת קיום הלכת עירובין (הקפת שטח בחוט עליון במטרה לאפשר טלטול חפצים בשבת); 127 מיליון לעמותות דתיות שונות ולישיבות וכו'.
  2. נישול נשים מירושתן לפי דין ההלכה: ב"ישראל היום" (28.03.16) התפרסמה החלטת בין דין רבני בירושלים לנשל שתי אחיות מירושת הוריהן ולהעניק 20 מיליון ₪ לאחים בלבד.
  3. דת, מדינה וים בכסף: "גלובס" (15.11.15) פורסמו תוצאות ההסכמים הקואליציונים: 210 מיליון ₪ לטובת פעילות דתית: 4.2 מיליון לשמירה על שירותי דת, 3 מיליון לטובת פרויקטים לתרבות תורנית, 6 מיליון לטובת קשרים דתיים ורוחניים, 26 מיליון למען תרבות יהודית, 34 מיליון ללימודי תורה לא-פורמליים, 8 מיליון עבור פרס שר הדתות, 2 מיליון לטובת פוריות על פי ההלכה וכו'.
  4. תעשיית הכסף השחור של מנגנוני הכשרות: תחקיר YNET (06.12.16): לפי התחקיר, מפקח בכיר במועצה הדתית מאיים בשלילת כשרות לעסקים אשר יסרבו לשלם בשחור; עשרות עדויות המעלות חשדות לעבירות פליליות ולעבירות מס; סחיטה באיומים; הונאת מס בחסות הרבנות; משגיח הקובע את שכרו תוך איומים; נפוטיזם ושוק פרוע; ושיימינג לעסקים המעזים להתלונן.
  5. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 שופך אור על מקובלים ובד"צים (גופי כשרות פרטיים) המעלימים מס באופן שיטתי ועקבי. תחזיקו חזק ושימו לב למספרים הבאים:

"27 גופי כשרות פרטיים (בד"צים) ועשרות מקובלים מכניסים מיליארדי שקלים מבלי לשלם מס כחוק, בטענה שמקור הכספים הוא מתנות או תרומות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. "ישנו חשש שפעילותם משמשת להלבנת הון", נכתב בדו"ח. על פי הדו"ח, ברשות לאיסור הלבנת הון התקבלו מאז 2002 כ-240 דיווחים "בלתי רגילים" לגבי 11 מקובלים ו-6 בד"צים. דיווחים אלה נוגעים לפעולות פיננסיות מחשידות, בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, שמתוכם כ-877 מיליון שקל נוגעים למקובל אחד" (YNET, 29/10/14).

"פרק אקזוטי במיוחד בדוח זכה לכותרת "מיסוי רבנים, 'מקובלים' ובד"צים". בפרק זה נחשפים הסדרי מס תמוהים ואף מקוממים הניתנים לראשי ארגונים שונים הפועלים בתחום העיסוק המכונה "ענף המקובלים". "מתן ברכות להצלחה, ייעוץ אישי או עסקי ותיווך בין אנשי עסקים" – כל אלה הן פעולות עסקיות החייבות במס, שרבנים מבצעים לפי הדוח. "הביקורת העלתה כי למרות הסכומים העצומים שמשולמים למקובלים, לא כללה רשות המסים את בדיקת פעילותם בתוכניות העבודה של חטיבת השומה" (גלובס, 29/10/14).

"מבקר המדינה בביקורת חריפה על רשות המיסים שאינה פועלת נגד "מקובלים" ו"בד"צים" המרוויחים מיליארדי שקלים בשנה מבלי לשלם מס כחוק. "ללא מיסוי על פעילותם – נגרם הפסד כספי למדינה". תוך כך, מהדו"ח עולה כי "מקובלים" ובד"צים מספקים שירותים גם לתושבי חוץ ולתאגידים הרשומים בחו"ל. משרד מבקר המדינה איתר ברשות לאיסור הלבנת הון 240 דיווחים בלתי רגילים שהתקבלו בשנים 2014-2002, לגבי 11 רבנים "מקובלים" ושישה בד"צים, בסכום של כ-1.011 מיליארד ש"ח וכ-1.3 מיליון פרנק שוויצרי: כ-993 מיליון ש"ח נוגעים למקובלים, מהם כ-877 מיליון ש"ח הנוגעים למקובל אחד; וכ-18 מיליון ש"ח וכ-1.3 מיליון פרנק שוויצרי נוגעים לבד"צים" (וואלה, 29/10/2014).

אגב, ארגון יד לאחים חייב להשיר מבט לראי ולבחון את אורוותיו שכן מסתבר כי ידו של אחד מיועציו הבכירים, הרב דניאל עשור, היתה במעל. שמו של דניאל עשור מזוהה בין היתר גם עם ארגון רבני "צהר",[5] אשר לכאורה אינם מדווחים כחוק על כל הכנסותיהם:

"הם [רבני צהר] גובים כסף. הרבה מאוד כסף. אצל רשם נישואים של הרבנות בני הזוג משלמים אגרה שהולכת למועצה הדתית; אצל רבני צהר אני לא יודע לאן הולכים הכספים. אף אחד לא מקבל דיווח לאן זה הולך, וזה לא תקין. אני בודק את הנושא. אני רואה בחומרה רבה את העובדה שהם לוקחים כספים ולא מדווחים עליהם. אסור שזה יקרה". (דבריו של ח"כ דוד אזולאי, שר הדתות בכתבה מאת יהודה שלזינגר, "ישראל היום", 26.06.15.)

 

 

[1] פרופ' שמואל ספראי, ר' עקיבא בן-יוסף חייו ומשנתו, 1970: 66.

[2] שם, עמ' 101 (בהערת השוליים).

[3] "הרבי ילך לבקש אצל השם בקשה עבור שלומית", מסבירה הרבנית בן ישי, "הוא הצינור אל השם. וביום הפטירה שלו מספרים שרוחו שורה על הקבר והוא נענה לכל הבקשות. עכשיו קחי אבן ושימי על כיפת הקבר".

[4] בחלק מהיישובים מכהנים שני רבנים.

[5] שמו של עשור מתנוסס ברשימת הרבנים של צהר, בלינק:

 http://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/2015/05/13398-6-amoud-israel.pdf

אולי גם יעניין אותך: