• 

זאת תמונה מהיום באתר מזבח יהושע בהר עיבל.

ניתן לראות בתמונה בסימון הצהוב את מתחם המזבח. מתחם בצורת כף רגל. כמותו התגלו גם בבקעת הירדן. מתחמי הרגליים אלו מתחמים מקודשים שמשמשים, ובכן, ל”עלייה לרגל”.
כ10% לערך מתוך החומה החיצונית הזאת נהרסה.
למעלה בסימון הכחול נמצא אתר המזבח.

עובדות על אתר המזבח –

1. המקום התגלה לראשונה ב-1980 במסגרת סקר הר מנשה שערך אדם זרטל.
2. אדם זרטל לא חיפש עדות למזבח על הר עיבל, פשוט כי לא חשב שיש מהימנות הסטורית לסיפור התנכ”י.
3. לפניו דווקא רבים חיפשו. מוקד החיפוש היה אזור פסגת ההר או לכיוון דרום כך שניתן לראות את הר גריזים.
4. כל החפירות בהם ניסו לזהות את המזבח העלו חרס. ז”א – חרסים לא מהתקופה הנכונה…
5. למה דווקא לכיוון הר גריזים? בגלל החיבור של מזבח הר עיבל ומעמד הברכה והקללה על ההרים גריזים ועיבל כפי שמופיע בספר יהושע, פרק ח פסוקים ל-לה. בספר דברים הציוויים מופיעים בסמיכות אך לא במחובר.
6. האתר שגילה אדם זרטל נמצא מצפון לפסגה, כ150 מטר נמוך ממנה. ממנו רואים את הר כביר, הר טמון, ג’בל חורייש, אך לא את הר גריזים.
7. במסגרת הסקר נחשף אדם זרטל לאלפי אתרים. מדוע בחר לחפור דווקא את האתר הזה?
8. בעיקר – כי הוא היה נראה שונה. ולכן גם מעניין. לא נראה כמו ישוב מצד אחד אך גם לא כמו מתקן חקלאי. אז מה בכל זאת יש בו? את זה אדם זרטל רצה לגלות.
9. התחילו לחפור וניתחו את הממצאים. ממצא החרסים – חד תקופתי, ברונזה מאוחרת. מחצית שנייה של המאה ה13 לפני הספירה. מבנה – מלבני. קודקודים לכיוון 4 רוחות השמיים. במבנה גם אבנים שמונחות באלכסון כלפי חלקו העליון. עצמות של חיות – שרופות. במקום התגלו גם 2 חרפושיות מתרופת רעמסס השני – מלך מצרי מהמאה ה13 לפני הספירה שהיה חזק ובסוף ימיו מתוארת בריחת עבדים.
10. את העצמות שולחים למעבדה שמזהה אותם כ99% חיות כשרות. 90% – כשרות להקרבה של בעלי חיים עד גיל שנה.
11. פונים לאיש מקצוע בתחום השרטוט שישרטט לאור הממצא את המבנה המלא. הוא משרטט.
12. חוזרים אחרי יום חפירות למדרשת שומרון ומראים את הממצאים. לפתע מנהל המדרשה צבי קניגסברג קם נסער ויוצא מהחדר.
13. אחרי 5 דקות הוא חוזר ובידיו משנה מסכת מידות (בה מפורש על מידות המקדש) עם פירוש של הרב פנחס קהתי. יש שם שרטוט של המזבח מבית המקדש. דומה להפליא למבנה שהתגלה בהר עיבל.
14. בינגו! אומרים לעצמם הנוכחים. גילינו מזבח, על הר עיבל, מאה 13 לפני הספירה, משמע – ימי יהושע לפי התארוך המקובל. אבל…
15. מה עם הר גריזים? למה לא רואים אותו?
16. אומר אדם זרטל – הר גריזים שאנחנו מכירים, בו שכנה בתקופה ההלניסטית העיר השומרונית הרגריזים (כך, במילה אחת), הוא לא הר גריזים התנכ”י. את הר גריזים התנכ”י נזהה על הר כביר.
17. דעה אחרת – יש 2 מעמדות. האחד – הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל, השני – המעמד במזבח בהר עיבל, על חלק שונה של ההר. התיאור ביהושע לפיכך הוא מעין תקציר. את הפירוט המלא רואים בספר דברים.
18. אז למה דווקא במיקום הזה על ההר? אומר הרב יואל בן-נון – הציווי הוא “ביום עוברכם את הירדן”. את הירדן חצו ביריחו אבל רשום שהמים נעצרו “הרחק מאדם העיר”. אדם העיר היא – דמיא. מוכר לנו כגשר אדם. גשר אדם נמצא באזור השפך של נחל תרצה. מי שחוצה משם יכול ללכת דרך נחל תרצה ולהגיע הישר אל מתחת למזבח. ממש בתוך כמה שעות.
19. במקום יש גם מעין “אמפי” טבעי שיכול להכיל מאות אלפי אנשים.
20. האם התיאור שהצגתי מקובל על כל החוקרים? כמובן שלא… לכלל הטיעונים לא אכנס בבמה הזאת. רק נאמר שהטענה שיש שם מתחם ישראלי מקודש נראית בעיני משכנעת יותר מהטענות שכנגדה. הטענה על מזבח יהושע מטבע הדברים קשה יותר להוכחה ודורשת התגברות על כמה שאלות. מצד שני – הטענה לצירוף מקרים של אתר מקודש, עם הקרבה לפי ההלכה היהודית, מהתקופה המתאימה ובמיקום שמופיע בתנ”ך – נראית קשה.
21. בין כך ובין כך – יש פה אתר הסטורי יהודי, ממש מראשית ימי עם ישראל, עם ממצאים לקיום מסורות מתקופה מאוד קדומה.