נחל גלים ונחל כלח�צילם וערך: שלומי כהן, ביה"ס 'שיפמן' טירת כרמל.�20.10.08

נחל גלים

סימון שבילים ירוק יורד מהאוניברסיטה בנחל גלים הנשפך מהכרמל עד לים התיכון.

תוך כמה דקות הליכה, נכנס אל חורש ים תיכוני המאופיין בהרבה עצי אלון ואלה ארץ ישראלית וכן עצי קטלב אדומי הגזע עצי ער- אציל ועצי כליל החורש האדומים , ההליכה במורד הנחל מרהיבה. במהלך ההליכה ניפגש עם מיני צמחים רבים. בהם נמצא את הלוטם השעיר והלוטם המרווני, סירה קוצנית, מספר סחלבים בינם סחלב החרש, סחלב שלוש השניים וסחלב אנטולי. נוכל למצוא גם את הדבורנית השחומה, העיריוני הצהוב, אלת המסטיק ועוד.

בסוף השליש הראשון של נחל גלים ישנו מפגש עם נחל כלח, לאחר מפגש הנחלים, נחל גלים ממשיך במורד בסימון שבילים כחול. במורד נפגוש במחשופי סלע גיר וקירטון, תלכידי צור, מאובנים וחלוקי נחל רבים.

עץ אלון

אלה ארץ ישראלית

קטלב

ער אציל - דפנה

כליל החורש

לוטם שעיר

לוטם מרווני

סירה קוצנית

סחלב החרש

סחלב שלוש השינים

סחלב אנטולי

דבורנית שחומה

עיריוני צהוב

אלת המסטיק

התמונות בדף זה לקוחות מהאינטרנט

חי בר כרמל

בשנות ה- 70 גודר חלק הנחל ששטחו 6500 דונם והוא משמש לחי בר הכרמל, החי-בר הינו שמורת טבע שמטרתה שיקום והשבה לטבע של אוכלוסיות בעלי-חיים שנכחדו מהאזור או שנמצאים על סף הכחדה. בחי-בר מגדלים את כבש הבר, עז הבר, יחמור פרסי, אייל הכרמל וצבי ארץ ישראל. המטרה היא לעודד רבייה בשבי ובהמשך להרגיל את בעלי החיים לחיי חופש במכלאות גדולות, עד שאפשר יהיה לשחרר אותן כליל. תהליך דומה מתבצע גם בעופות דורסים, כגון נשרים.

בפארק הכרמל ניתן לצפות במגוון של בע"ח בנוסף למוזכרים מעל, כגון: תנים, חזירי בר, שועלים, צבועים, קיפודים, דורבנים, שפני סלע,צב יבשה ועוד.

בחלק העליון של נחל גלים נבחין בשרידי עצים רבים ושרופים עדות לשרפה הגדולה שהתחוללה בשנות ה- 90 וכילתה חלקים גדולים מהחורש הטבעי של "שוויצריה הקטנה"

עז הבר

כבש בר

יחמור פרסי

אייל הכרמל

צבי ארץ ישראל

נשר

תן

חזיר בר

צבוע מפוספס

דורבן

קיפוד

שועל

שפן סלע

צב יבשה

התמונות בדף זה לקוחות מהאינטרנט

נחל כלח

נחל כלח הוא למעשה יובל של נחל גלים הנשפך מהכרמל עד לים התיכון. תחילת המסלול בצומת דמון. מהצומת, לכיוון צפון מערב יוצא שביל הטיול מסומן בסימון שבילים כחול. הנחל זכה בכינוי הגיא הנעלם או שוויצריה הקטנה.

חלקים קצרים מן הירידה דורשים מעט מאמץ ואף צורך להיעזר בידיים.

לאחר הליכה של כק"מ וחצי במורד הנחל נגיע למפגש עם סימון השבילים אדום. השביל האדום המגע מכיוון קיבוץ בית אורן,

חוצה את נחל כלח על גבי גשר / סכר , גשר זה הינו שריד לפעילות הכשרת שטח שנעשה על ידי הברטים בחציה הראשון של מלחמת העולם השנייה, אז היה חשש שהגרמנים יכבשו את ארץ ישראל, ותוכנית מצדה בכרמל עמדה על הפרק. על פי בתוכנית זו, גם אם הארץ תיכבש, אזור הכרמל יהיה כעין מצדה מודרנית בו יתרכז הישוב היהודי וממנו הוא ילחם בגרמנים. (בחודש מאי באזור זה ישנה פריחה מרהיבה של שושן צחור).

ירידה במצוק זה (3 מטרים) מצריכה זהירות רבה, רצוי שימוש בחבל לבטיחות.

פארק הכרמל הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שני יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק - עיר הכרמל ובית אורן. הפארק מקיף בשטחו יותר מ-80,000 דונם, ומהווה בכך את אחד הרצפים הגדולים של שטחים פתוחים בחציה הצפוני של מדינת ישראל; הוא אף הוכר בידי ארגון אונסק"ו בתור שמורה ביוספרית. הפארק מהווה דוגמה טיפוסית של אקוסיסטמה ים-תיכונית, וכולל מצאי עשיר של תופעות גיאולוגיות, ממצאים פרהיסטוריים, ומגוון ביולוגי ונופי.

לאורך האפיק ניתן למצוא מחשופי סלע ובהם שקעים ובורות שנוצרו מבליית המים יחד עם חלוקי נחל.

בבורות אלה נקווים מי הגשמים ומשמשים את בע"ח באזור

מחשופים ומערות בסלע הקירטון והגיר

פארק הכרמל היסטוריה

לאורך כל העשורים האחרונים של המאה ה-20 לא נעלמה חשיבותם של שטחי החורש הטבעי ליישוב העירוני שהקיף אותם מעיני החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, והן הצליחו לשכנע את הממשלה לשמר אותם בצורתם הטבעית. חלק משמעותי משטחי פארק הכרמל היה שייך בעבר, וחלק קטן יותר שייך גם כיום, לבעלים פרטיים, חלקם דרוזים תושבי הכפרים עוספיא ודליית-אל-כרמל, חלקם יהודים שרכשו את השטחים בעידוד המוסדות הציוניים בשנות ה-30 של המאה העשרים. לצורך הכרזת הפארק, הופקעו שטחים רבים מידיים פרטיות; תוכניות הבניה נגנזו וחלק מבעלי הקרקעות פוצו בכסף ובקרקעות חלופיות. בשנת 1996 הוכר הפארק כשמורה ביוספרית על ידי ארגון אונסק"ו העולמי.

​

סלע הקירטון הרך נוטה להתפורר, בתמונה חלל ועמוד שנוצרו מבלייה טבעית

המפל הנסתר – סלעי הגיר מאופיינים בסדקים רבים בהם זורמים מי הגשמים. בתמונה סימנים למים שזרמו מיתוך הסלע בעונת החורף לאחר הגשם

שמורה ביוספרית

תואר בינלאומי המוענק על ידי אונסק"ו לשמורות טבע בקרבת מגורי אדם, העונות על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים. השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי.

מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות" ולייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים.

על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי טבע המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר ייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.

בישראל, קיימת שמורה ביוספרית אחת, בכרמל. שמורת הכרמל הוכרה כשמורה ביוספרית באפריל 1996.

מפגש הנחלים כלח וגלים

במהלך ההליכה באפיק הנחל נראה כאילו החורש הולך וסוגר, האור מועט, הלחות עולה ותחב נראה על קירות הסלע

שריפות בפארק הכרמל

מאז הכרזת השטחים לשימור, אירעו בפארק הכרמל מספר רב של שריפות שנגרמו בשל הצתות בידי אדם, חלקן מכוונות וחלקן בשוגג. מחקירות נמצא ששריפות רבות נגרמות בשל הצתות מכוונות, בעיקר של בעלי אינטרסים המנסים בדרך זו להוריד את רמת ערכי הטבע באזורים הנשרפים, ובכך לזרז מתן של היתרי בניה ופיתוח.

באופן כללי, הצמחייה הים-תיכונית הסתגלה היטב להתחדשות יעילה לאחר שריפה. חורש מפותח של צמחייה ים-תיכונית טיפוסית לכרמל מתחדש במלואו לאחר כמה עשרות שנים ממועד השריפה האחרונה. אולם אלמנטים מסוימים עשויים להיעלם לבלי שוב בעקבות שריפה, כגון עצים עתיקים. השריפות גם מהוות פגיעה קשה באוכלוסיית חיות הבר, שחלקה אינו מצליח להימלט.

​

​

קיימת כיום מחלוקת בקרב אקולוגים ואנשי שמירת טבע וממשק, לגבי מידת הנזק והתועלת שבשריפות באזורים כמו פארק הכרמל: ישנם הטוענים כי השריפות הינן מרכיב חיוני באקוסיסטמה, התורם למגוון הביולוגי והנופי על ידי מניעת היסגרות אחידה ורציפה של החורש, דבר היוצר קרחות יער ומעודד פריחת גאופיטים הזקוקים לאור שמש ישיר. עם זאת, רשות הטבע והגנים נוקטת כיום מדיניות ברורה של הימנעות ככל האפשר מאירועי שריפה (למשל באמצעות משטר רעיית עזים המדלל את כמות העשב הזמין לשריפה), ובמקרה שפורצת שריפה, כיבוי מהיר ככל האפשר לצורך מזעור השטח הנשרף.

מצוק סלע מתפורר בלבן על הקרקע תוצרי הבלייה, ערמות של אבקת גיר לבן "פודרה" המקום נראה כמפעל קמח

מצוק סלע קירטון ובו תלכידי צור כהים

מחשופי סלע גדולים מזדקרים משני צדדי אפיק הנחל בהם מערות קרסטיות רבות ששימשו בעבר את האדם הקדמון שחי באזור וכיום מנוצלות המערות ע"י עטלפים, עופות דורסים וחיות אחרות.

לאורך אפיק הנחל ניתן לראות בולדרים (גושי סלע גדולים) שניתקו ממצוקי הסלע מעל והתדרדרו לאפיק תוך יצירת מחילות ומערות המנוצלים היטב ע"י בע"ח במקום

לאורך המסלול מדרגות סלע ומפלים רבים המחייבים ירידה זהירה על הישבן

עץ זית עתיק על גדת הנחל

עצי החורש עליהם מטפסת הקיסוסית תוך יצירת חומת צומח בלתי עבירה

חרוב מצוי עץ ירוק עד, נופו רחב ועגול ותפוצתו באזורים נרחבים של ארץ ישראל. תכולת המים בפרי החרוב נמוכה במיוחד ומכאן שמו (בעברית יובש = חרבה), אך יש הסבורים שהשם ניתן על שום דמיון הפרי לחרב.

מאבקים על שטחי הפארק – פיתוח מול שימור

מיקומו של הפארק וקרבתו הרבה למרכזים עירוניים גדולים מביאים לכך שהפארק נמצא תחת איומים תמידיים של התפשטות השטחים הבנויים אל עבר שטחי הפארק וסלילת כבישים מהירים בתחומו. מכיוון עוספייה ודלית אל כרמל קיימת בעיה חריפה של בנייה בלתי חוקית בשטחי הפארק וקיים לחץ מתמיד על רשות הפארק.

הלחץ שכולל אף איומים אישיים על חיי הפקחים והנהלת הפארק, הביא את רשות הטבע והגנים לחתום על הסכם בדבר סיפוח שטחים נרחבים מהפארק לתחום הכפרים. כיום מתנהל מאבק דומה על אזור הר שוקף. מכיוון העיר חיפה, קיימים איומים ממשיים לבניית פרויקטי-נדל"ן באזור נחל נדר, בשטחים הנמצאים ליד החי-בר ומדרום לאוניברסיטת חיפה ולשכונת דניה. לאחרונה מנסים יזמי הנדל"ן לקדם שוב את תוכניתם להקים שם מגדלי מגורים (כ-1000 יחידות דיור) וכביש מהיר. החברה להגנת הטבע וארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" מנהלים מאבק לשימור הפארק והסרת האיומים על קיומו.

הפרצופים

בשליש האחרון של נחל גלים נחזה במצוק הסלע הגדול כשנביט לאחור. בנקודה מסוימת בעלי הדמיון יבחינו בתווי פנים של שני פרצופים המביטים בנו מראש המצוק, מעשה ידי הטבע להתפאר.

(בתווי הפנים הבחין לראשונה בני יואב)

בדף הבא הפרצופים בהגדלה

הפרצופים – שתי תמונות זהות, אחת עם קווי מתאר לפרצופים, לאלה המתקשים לזהות.

פני הדמות השמאלית מזכירים את פסלי המואי המפורסמים של איי הפסחא השוכנים באוקיאנוס השקט

סלעי קירטון חשופים בתוכם תלכידי צור כהים, חלקם בונים את ריצפת אפיק הנחל, בקירטון הרך נוצרו תעלות כתוצאה מבליית המים הנראות כמו מגלשות ילדים טבעיות.

עין קדם (ראה יום שדה נחל גלים ועין קדם)

(במורד נחל גלים לפני הכניסה לטירת כרמל)�מעין שכבה הנובע משתי נקבות חצובות בהר. המעין שופע כל ימות השנה במים צלולים וצוננים. בעזרת פנס, ניתן להיכנס לשתי הנקבות. הימנית, היא הנקבה הפתוחה, המים בה מגיעים לרוב לגובה הקרסול, ולאחר הליכה של כ 15 מטרים בה, מגיעים לנקודה בה פורצים המים מן הסלע. הנקבה השנייה חסומה בקיר בטון המאפשר לשאוב את מי המעיין בצינור. בקיר הבטון ישנו חלון קטן דרכו ניתן להשתחל לתוך הנקבה השנייה, (הכניסה לתלמידים אסורה!) בנקבה זו, המים עמוקים יותר וכל הגוף נרטב. היא ארוכה יותר.

בתקרת הסלע מאובנים הרבים בעיקר רודיסטים, שריד לים שהיה פה לפני מיליוני שנים ויצר את סלע הגיר בו נובע המעין. המנהרה הימנית נחצבה בתקופת הרומים והיא שימשה להגביר את שפיעת המעין.

בסמוך לשביל השחור המוביל אל המעין ניתן לראות שרידי אמת מים אשר הובילה אז את המים לעבר היישוב הכפרי הקדום שהיום הוא טירת הכרמל.

מערות אורנית בתוך סלע הגיר

לקראת הכניסה לטירת כרמל הנוף ניפתח, בכיוון צפון מערב ניתן ליראות את בתי שכונת דניה של חיפה

סוף המסלול ביה"ס 'שיפמן' הממוקם על הגדה הדרומית של נחל גלים